המלאכים קיימים. מי שלא מאמין בקיומם של המלאכים הרי שהוא אפיקורס. המלאכים מוזכרים בתנך פעמים רבות.
כנפיהם של המלאכים זו עובדה. גם זה מתואר בתנך. יחזקאל למשל מתאר כיצד ראה את המלאכים. אם הציטוט לא מדוייק, סלחו לי. "שש כנפיים לאחד, שש כנפיים לאחד. בשתיים יכסה פניו, בשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף".
הרמב"ם מסביר שיש עשר דרגות למלאכים. שאין להם דמות הגוף וכל מה שנאמר עליהם זה רק כדי לשבר את הדעת האנושית. הנוצרים המטומטמים לקחו הרבה דברים כפשוטם כנ"ל עניין המלאכים.
בכלל הנוצרים עשו סלט מאלי המיתולוגיה הרומית והיוונית, ומן הדמויות האלוהיות כפי שהשיגו את התנך.
מלאך הוא לא אדם מושלם. הוא לא אדם בכלל. מלאך הוא רוח. ישות שאין לה ולא כלום עם החומר. לכן עם כל קדושתו של המלאך, בדרגתו שלו הוא נשאר כל תקופת קיומו.
אנו בני האדם, רוחות שירדו אל עולם החומר, כבולים אל הגוף הבהמי שרוצה להוריד אותנו עד ועוד למטה. לזלול ולסבוא, לזנות ולהתהולל. האדם שמקדש את גופו בהתגברות ובקיום ציווי ה', יכול להשיג דרגה גבוהה יותר. שהרי קידש גם את הרוח וגם את החומר. ולא זו בלבד, אלא שעשה זאת למרות הנסיון של החומר לדרדר את הרוח.
וזה מה שאנחנו אומרים ביום כיפור:
אשר אומץ תהלתך. בטפסרי טהר, בידדון ידדון, בכרובי כבוד, בלגיוני להב וקדושתך בפיהם.
ורצית שבח ממעוטי ימים, נשויי טוב, שבעי רוגז, עגומי נפש והיא כבודך.
אשר אימתך, באראלי אומן, באבירי אומץ, בבלולי קרח, בבדודי קדח, ומוראך עליהם
ואבית תהילה מגלומי גוש, מגרי גיא, מדלולי פעל, מדלי מעש והיא תהילתך.
אשר אימתך בהמון מלאכים, בהלוך מחנות, בועד אלפים, בוכח רבבות ומוראך עליהם.
ואבית תהלה מזיו שונה, מזהר כבה, מחסרי שכל, מחורשי רשע והיא תהילתך...
אני יכול וב פה את כל הפיוט אבל אני מניח שהכוונה הובנה. כל שנה כשמגיעים לפיוט הזה אני מתרגש מחדש..