בס"ד
תרומת כלייה מאדם חי מותרת.
המחלוקת היא לגבי אדם מת(מאחר שברפואה המודרנית וביהדות ההגדרה של מוות היא שונה ועוד כמה סיבות), ב ה'תשמ"ז(1987) קבעה הרבנות הראשית שתרומת איברים מותרת רק בתנאים הבאים:
א. הוכחות קליניות מפורטות שגזע המוח נהרס לחלוטין.
ב. הוכחות אובייקטיביות על הרס גזע המוח, כגון בדיקת BEAR.
ג. הוכחה שנשימה העצמונית נפסקה לגמרי ולא חל כל שינוי במשך 12 שעות.
ד. לרופאים הקובעים את המוות אין שום קשר ישיר או עקיף לרופאים המשתילים את האברים בחולה.
ה. שיתוף נציג הרבנות הראשית בצוות הקובע את המוות (נציג זה יכול להיות רופא המכיר את ההלכה, שיקוליה ודרך חשיבתה).
(החלטות הרה"ר, א' דמרחשון תשמ"ז, פורסמו ב"ברקאי" ד' עמ' 11).