יש הבדל עצום בין השמאל לבין מה שמכונה "השמאל הקיצוני".
השמאל הקיצוני זה בעיקר ערבים, ואנשים כמו עמוס עוז. זה אנשים שבאמת שונאים את המדינה ומתנגדים לה, מכפישים את ישראל בשקרים וכו'.
השמאל הרגיל, שמכונה לעיתים "השמאל הציוני", לא מתנגד למדינה, פשוט מאמינים שניתן להגיע לשלום ושרוב הערבים רוצים שלום ורק המנהיגים שלהם לא. הם מאוד נאיבים...אבל הכוונות שלהם טובות. גם אני בעצמי אומר שהלוואי שהיה שלום, רק שאני לא מאמין שזה אפשרי ואומר שבכל מקרה שלום עושים תמורת שלום ואין שום סיבה שניתן שטחים(בטח שלא כשמה שאנחנו מקבלים בתמורה זה הבטחה לשלום בלי שום ערבות). הם מאמינים שזה אפשרי וצריך לוותר..ולכן תומכים במחוות חד צדדיות כמו הקפאת הבנייה.
אלה שתומכים בעסקה שמשתייכים לשמאל מאמינים פשוט שהם לא יחזרו לעסוק בטרור, ושאם ינסו צה"ל יוכל לעצור אותם...
הם רואים רק את גלעד שליט ומכחישים את התוצאות.
השמאל הקיצוני(כמו עמוס עוז) רוצים פשוט את שיחרור המחבלים.
ואכן, אין ספק שהתקשורת בישראל מאוד מוטה פוליטית. חלק לשמאל וחלק לשמאל הקיצוני....
באתר לאטמה אפשר לראות עד כמה.
שוב אתה טועה בהערכה שלך את השמאל.
השמאל הקיצוני הוא לא הערבים (הערבים הם רק קישוט), אלא אנשים כמו דב חנין, זהבה גלאון, יריב אופנהיימר, נעמי חזן, וכו' (הרשימה עוד ארוכה).
ארגונים ערבים רבים (כמו ארגון "עדאלה") הם בכלל ארגונים "מאומצים" ע"י ארגונים דוגמת "הקרן לישמעאל".
אם השמאל הקיצוני היה ברובו ערבים, אז מר"צ וחד"ש היו מרכיבות את הממשלה (יש 1.7 מליון ערבים בעלי תעודה כחולה).
שלא תטעה - הערבים (ששונאים אותנו ממילא) מנצלים את הארגונים הללו בשביל התעמולה שלהם בחו"ל (לערבי עדיף ויעיל יותר שישראלי יהודי יכריז בחו"ל שמדינת ישראל היא "כובשת" ו"גזענית" מאשר שהערבי עצמו יעשה את זה).
השמאל הציוני (כמו שהגדרת אותו) הוא תנועות כמו "העבודה" ו"קדימה" - בסופו של דבר הבוחרים של התנועות הללו מגיעים לצומת שבה עליהם לבחור: ימין או שמאל.
מה שקורה הוא שהתקשורת המתיוונת מציירת לציבור תמונת שווא שבה ה"ליכוד" ו"ישראל ביתנו" הם מפלגות ימין (וליברמן אף ימין קיצוני), וכך קרה מצב שלא מעט בוחרים של "קדימה" וה"עבודה" פשוט בחרו ליכוד וליברמן (משום שלהבנתם הם תנועות ימין), אבל גם הבועה הזאת תתפוצץ בסופו של דבר והציבור יבין שעבדו עליו במשך השנים.