לפני כמה שבועות נפטר השחקן יוסף שילוח ("חגיגה בסנוקר", "אלכס חולה אהבה", "ספיחס" וכו')
בערוצי הטלוויזיה הציגו את "הגיבור התרבותי" שהלך לעולמו, ואת זה שהוא אף פעם לא זכה ליחס המגיע לו מהמדינה וממבקרים רבים.
האמת, היה נשמע לי מוזר, אכן מדובר בשחקן מוצלח שהיה שותף בכמה מהקלאסיקות של הקולנוע הישראלי . . .
עיון קל בויקי חשף בפני את מה שהסתירו בערוצי הטלוויזיה:
"
שילוח התבטא פעמים רבות כנגד כיבוש השטחים ואף העלה בסוף שנות השמונים מחזה פרו-פלסטיני בשם "המסע". זמן קצר לאחר העלאת המחזה החליט לעזוב את הארץ וחזר רק בתחילת שנת 1991 בעקבות ועידת מדריד. בדיעבד הצטער על חזרתו ואמר: "חזרתי ב ,'91- בזמן ועידת מדריד. דיברו על שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי מגלה אותה תמימות של פעם".[2] בכנס של בית הספר סם שפיגל שהתקיים באוקטובר 2010 בחר שילוח בסצנה מתוך הסרט "ג'נין ג'נין" כסצנה האהובה עליו והסביר שהוא מזדהה עם העם הפלסטיני.[3]"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97אני לא יודע מה אתכם, אבל אני גמרתי עם החיקויים שלו, עם הצפייה בסרטים שבהם השתתף וכו'.
שילוח תמך בסרט האנטישמי "ג'נין ב'נין" שהציג את חיילי צה"ל ככובשים אכזריים שביצעו טבח באזרחי ג'נין.
בפועל המצב היה הפוך, שר הביטחון דאז, בנימין בן אליעזר (פואד), שפחד מביקורת של הגויים, הכניס את חיילי
צה"ל כברווזים במטווח לסמטאות ג'נין. 23 חיילים נהרגו עשרות נפצעו. ג'נין היה אחד ממוקדי הטרור הגדולים בתחילת העשור הקודם.
מאות אזרחים נרצחו מפיגועים שיצאו משם. . .
במקום להרים איזה שני מטוסים ולסיים את תא הטרור הזה בכמה שניות, הוא סיכן את חיילי צה"ל.
רק אחרי שהיה איזה יום שנהרגו בו 14 חיילים, אז הוא נזכר לעשות קצת בומים מהאוויר.
אז במקום ששילוח יתמוך בחיילים שהגנו על האוטובוסים של חיפה ועפולה, הוא הביע אמפתיה ל"פלסטינים" בג'נין. בושה.