הוא ד"ר ובעל רקע השכלתי במיוחד ואף בתחילה גיבש עמדה יציבה ע"פ תורתה של איין ראנד אך בערוב ימיו לא שפר עליו מזלו והוא נפל בין כל מיני תחבולות פראפסיכולוגים, עדיין צריך לרכוש לו כבוד מסויים.
קראתי את הכתבה וזו הפעם הראשונה שאני שומע עליו. ניכר לפי הכתבה שהאיש תמיד היה לא יציב בלשון המעטה. לכל אורך דרכו גם אפיינה אותו שנאת אדם ואנוכיות.
הוא מזכיר לי קצת את אלישע בן אבויה, "אחר", שהיה תנא והפך לכופר גמור. אבל רבי מאיר המשיך ללמוד ממנו תורה: "רבי מאיר רימון מצא. תוכו אכל, וקליפתו זרק."
