קראתי ואני לא מסכים עם מה שהוא כתב.
הוא עושה מהסקה המקרה של עפרון לגבי כל הגויים - הסקה שאני לא חייב לקבל ואני אכן לא מקבל.
חשבתי שתהיה לכם הוכחה יותר חזקה ממה שרשמת לי פה.
אבל יותר מזה, יהיו רבנים אחרים שיוכיחו לך מהרבה מאד מקורות בתנ"ך מסקנות בדיוק הפוכות לזה -שיש יחסים ואמונה עם גויים.
אני בעצמי אנסה :
בתקופת שלמה היה מסחר ויחסים ענפים עם כל הגויים שחיו מסביב לממלכת ישראל הגדולה :
יחסים מעולים עם חירם מלך צור, עם מלכת שווא ועוד. הם הסתדרו איתם מצוין, האמינו בהם ובטחו אחד בשני.
עם מה בנוסף אילו דברים ספציפים אינך מסכים אם דבריו.
ראשית כל אין לתלות אף פעם תקוות בגויים בין עם זה במסחר ובין עם זה בכל דבר אחר, ובוודאי שאנו מצווים לקנות ולנהל משא ומתן מסחרי עם יהודים כקודם לכל ולבטוח בה' ולא באף גוי.
אני לא מסיק כך על כל הגויים וטוען שכולם רוצים להשמידנו אלא שזהו דבר אינטרסנטי וזמני הפג עם הזמן. אלו דברים המטעים את העין ומסיתים אותנו מהעיקר בבטחון בה' ובבני עמנו הקודם לכל ונתון כאבן שאין לה הופכין, כמו כן בכל הדורות היה מקח וממכר בין גויים ויהודים דבר זה הינו סימבולי בלבד ולא בהכרח מסמל קשרים ידידותיים וחברתיים ביננו לבינם(ואף היום ניתן לומר זאת).
שנית, למען היושר האישי והכללי אתן לך דוגמה, בארצות ערב היהודים סבלו מהגויים בצורה תקיפה וולגארית ביותר על אף שניהלו יחד מסחר ומשא ומתן במקרים יוצאי דופן, אין זה היה אלא אינטרסנטי בלבד ודבר כזה נמוג לאחר זמן קצוב. הסיפור המזעזע במשפחתי העובר מדור לדור הינו בעדן שנת 1952 כמדומני, כאשר לסבא רבה שלי היה עובד גוי או ערבי או אסיאתי (איני יודע במדוייק), הגוי הנלוז עבד עם סבי אכל איתו ישן בביתו ודי מחסורו דאג לו סבא רבה שלי.
יום שישי אחד(בצהריים) רצה הגוי וביקש את מפתחות העסק(בכדי לקחת משם פטיש ששכח) כמובן שסבי סרב משום שעוד מעט נכנסת השבת והוא צריך להכין עצמו לכבוד שבת, התעקש הגוי רבות עד שנכנע סבי ובא יחד איתו ופתח לו את העסק נכנס הגוי ולקח את הפטיש שלו ו...הטיח אותו בראשו של סבי(לראשונה ששמעתי זאת הזדעזעתי) ולקח את כספו(של סבי) ונמלט מהמקום כל עוד נפשו בו.
זהו מקרה אחד מיני רבים שאגב יש לי עוד סיפורים כאלה ואף הנוגעים ישירות אליי אך לא אפתח אותם כאן, אני בטוח שהמון יהודים יכולים להעיד על עוולות חמורות שהתרחשו אצלם בגלות ואף בארץ מהגויים הארורים.