בס"ד
"רק מפעל התיישבות בתוך העיר העתיקה וסביבותיה יחזיר לעולמים את ירושלים לעם שיצר בעיר זו ערכים בני אלמוות ועשה עיר זו למשוש תבל..."
ערב צאתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לוושינגטון, כשברקע ביקורו בארה"ב "האולטימאטום השקט" של הנשיא אובמה – מן הראוי לשוב ולהזכיר, כיצד נהג ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, במצבים קריטיים דומים אל מול אולטימאטומים חריפים בהרבה, שאיימו על עצם קיומה של המדינה, מצד שתי מעצמות העל דאז, ארה"ב וברית המועצות הקומוניסטית.
וטוב גם לזכור ולהזכיר, במיוחד לנשיא המדינה הנוכחי, שמעון פרס, המתיימר להיות ממשיכו של בן גוריון, מה הייתה עמדתו של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון בשאלת מעמדה של ירושלים.
האולטימאטום האמריקני ערב כינון המדינה
שעות ספורות לפני ההכרזה ההיסטורית על הקמתה של מדינת ישראל, ביום השישי הבלתי נשכח של ה' באייר תש"ח, שיגר הבית הלבן אולטימאטום חריף וחד משמעי לדוד בן גוריון, "עליכם לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהסכים לשביתת נשק בת עשרה ימים". האולטימאטום אף לווה באיום מפורש על ידי שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל : "הם ישמידו אתכם! ואל תצפו לעזרה מארצות הברית המזהירה אתכם מפני הסיכון החמור שאתם נוטלים על עצמכם!".
ערב יום הולדתו השמונים סיפר לי דוד בן גוריון בראיון עיתונאי בשדה בוקר על המצב הצבאי שבו שרוי היה היישוב בעת שיגור האולטימאטום: "עוד בטרם אתא ליל ה-15 במאי כבר הסתכמו אבידותינו בלמעלה מ-750 הרוגים מטובי לוחמינו... מרבית יחידותינו
"עוד בטרם אתא ליל ה-15 במאי כבר הסתכמו אבידותינו בלמעלה מ-750 הרוגים מטובי לוחמינו... מרבית יחידותינו היו תשושות בעקבות שישה שבועות של קרבות מרים, לא היה בידינו אפילו טנק אחד, מטוס בודד או אפילו תותח שדה... היו אלה רגעי חרדה שכמותם לא ידעתי בכל מהלך חיי"
היו תשושות בעקבות שישה שבועות של קרבות מרים, לא היה בידינו אפילו טנק אחד, מטוס בודד או אפילו תותח שדה... היו אלה רגעי חרדה שכמותם לא ידעתי בכל מהלך חיי... ב-12 בלילה הודיעו לנו שצבאות ערב חצו את הגבול... היינו נטולי נשק... והם עלו עלינו מכל עבר...".
ואף על פי כן, כשמחוגי הזמן הורו את שעת ההכרעה, בן גוריון נמצא במקום שהועידה לו ההיסטוריה, על במת אולם המוזיאון בתל אביב, מנהיג של אומה שעדיין לא גובשה, של מדינה שלא הייתה קיימת, והצהיר בקול רוטט קמעא:
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל!".
מי יודע, אילו מישהו אחר, ולא דוד בן גוריון, צריך היה להגיע באותן מסיבות, לאותה החלטה היסטורית - בניגוד לרצונו המפורש של נשיא ארצות הברית דאז ולאיומיו הבוטים של שר החוץ שלו - האם מדינת ישראל הייתה קמה בכלל ?
האולטימאטום הרוסי ב"מבצע סיני"
כעבור שמונה שנים, ב-5 בנובמבר 1956, בעיצומו של "מבצע סיני", שיגר ראש ממשלת ברית המועצות, ניקולאי בולגנין לבן-גוריון, אולטימאטום חסר תקדים בחריפותו, ובו נדרשה ישראל להפסיק את תוקפנותה ולבצע נסיגה מיידית, שאם לא כן נשקפת סכנה ל"עצם קיומה של המדינה".
"הרגשתי היא שזה מכתב שיכול להיכתב בידי היטלר, בידי נאצי. אבל בתשובה מוכרחים אנו לענות בכבוד," מצוטט בן-גוריון בפרוטוקול ישיבת הממשלה למחרת קבלת מכתב האיום הדרמטי מבולגנין: "השתוללות הטנקים הרוסיים בהונגריה מעידים מה נאצים קומוניסטים אלה מסוגלים לעשות", רשם ביומנו. שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, הייתה איתנה בעמדתה, שיש להתייחס בשיא הרצינות לאיום הרוסי, לשם כך חשפה בפני השרים את עיקריו של מסמך מודיעיני שהונח על שולחנה, ובו תרשים שיחה עם מקור מהימן בניו יורק, שאת זהותו לא גילתה, ולפיו, אם ישראל לא תיענה בחיוב לדרישה לנסיגה מידית מסיני, תכננו הרוסים להפציץ את ישראל במשך יום אחד: "רק יום אחד של הפצצה על ישראל", אמרה שרת החוץ, "הם הניחו שבגלל זאת אמריקה לא תיכנס למלחמת עולם. אבל הכוונה הייתה ללמד לקח את ישראל. שלא תקום לאיזה מעשה במשך שנים רבות".
גולדה מאיר לא הייתה היחידה, שסברה, שיש להיענות ללא דיחוי לאולטימאטום של הרוסים, דיווחים רבים שהגיעו לראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, הזהירו, שברית המועצות, בהנהגתו של ניקיטה חרושצ'וב, עמדה על סף הטלת מהלומה צבאית עזה על ישראל.
"בן גוריון לא הסתיר את דאגתו העמוקה נוכח העמדה הרוסית ולא ניסה להתעלם ממלוא חומרת משמעותה, אך תגובתו לא הייתה פיק ברכיים, לא אחזה בו בהלה", מציין הרמטכ"ל דאז, משה דיין, בספרו, 'יומן מערכת סיני': להיפך, מהבחינה האמוציונאלית האולטימאטום הרוסי דרך אותו למאבק". ודיין מוסיף: "שמחתי מאוד על קור הרוח שבו ניתח בן גוריון את פני הדברים", תוך שהוא מטעים: "אני מכיר את מי שעלולים היו להיות ראשי ממשלת ישראל, לולא מילא בן גוריון תפקיד זה, ואין לי ספק כי תגובותיהם במצב זה היו חדורות יותר משמינית שבשמינית של פאניקה".
תזכורת למפקפקים לגבי זכותנו הריבונית המלאה על ירושלים
קודם כול לנשיא מדינת ישראל הנוכחי, מר שמעון פרס (המתיימר להיות ממשיך דרכו של בן גוריון), המצוטט לאחרונה בכלי התקשורת כמי שמתנגד להתיישבות יהודית באזורים המאוכלסים על ידי ערבים בירושלים: האם הייתה היום דריסת רגל ליהודים בנצרת אלמלא החליט בן גוריון להקים את נצרת עילית או בעכו, אילו לא התיישבו שם יהודים? ועוד כהנה וכהנה מקומות ואזורים, שלא כאן המקום לפרטם?
ואשר לדעתו של בן גוריון לגבי אכלוסם של יהודים בירושלים, להלן ציטוט מתוך דבריו בכנסת ב-31.7.1967:
"יש רק דרך אחת להבטיח לנצח נצחים את יהודיותה וישראליותה של ירושלים הגדולה והשלמה – לא על ידי הרחקת התושבים הלא יהודיים אלא על ידי הבאת רבבות משפחות יהודיות. רק מפעל התיישבות בתוך העיר העתיקה וסביבותיה יחזיר לעולמים את ירושלים לעם שיצר בעיר זו ערכים בני אלמוות ועשה עיר זו למשוש תבל...".
מן הראוי היה שראשי השלטון בישראל ישננו לעצמם את אמרתו ההיסטורית של בן גוריון.: "באמת לא חשוב מה יאמרו הגויים אלא מ ה י ע ש ו ה י ה ו ד י ם !"
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8714