הניו דיל הצילה את ארה"ב, ללא הניודיל היא הייתה נשארת בבוץ. לאזרחים לא היה את הכוח להתאושש בכוחות עצמם.
הניו דיל היה פתרון טקטי זמני לבעיה גדולה עוד יותר שמי שייצר אותה מלכתחילה היה בכלל הבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב (ה"פד"), בעיה שנבעה ישירות מהתערבות מוטעת ושגיאות גסות של הרגולטור, שכן כזכור, הבנק הפדרלי המרכזי הוקם עוד ב-1913, 20 שנה לפני הניו דיל, ו-16 שנה לפני משבר המניות הגדול (שההתנהלות של הרגולטור היא זו שדחפה וגרמה לו מלכתחילה), "התרופה" של FDR הייתה יותר פיקוח ויותר התערבות במשק והרבה פחות כלכלה חופשית, אמריקה בניו דיל עברה מאומה ליברטריאנית לאומה סוציאל-דמוקרטית בגרסת ג'ון מיינרד קיינס.
התיקון לעוולת ההתערבות של הרגולטור שהוביל למשבר 29', הביא "תרופה גאונית" בדמות עוד יותר פיקוח והתערבות, ממש איינשטייניזם צרוף! פשוט הגיון הפוך.
כדי להבריא את השוק היה FDR צריך לפרק את הבנק ולמשוך את ידי הממשל מפיקוח על השוק ולא כפי שהוא עשה, לטווח הקצר ארה"ב אולי התאוששה, אבל המהפך שהוא ביצע היה הרסני לטווח רחוק וחלק מפירות הביאושים שלו אנו אוכלים כיום גם בעקבות המשבר הנוכחי, להזכירך, בנק פאני מיי הוא בנק למשכנתאות ממשלתי! שיצר רוזוולט! במסגרת רפורמות הניו דיל, אותה פאני מיי ואחותה הצעירה פרדי מאק (שיצר עוד "גאון" בשם ג'ימי קרטר) גם היא בנק ממשלתי, היו הגורם המרכזי למשבר הנוכחי, עד כאן הסטוריה ואקטואליה כלכלית אמריקנית על רגל אחת.
