דברים כאלו קורים לא רק ביפו, אלא בכל מקום אחר שיש בו ערבים.
אני גר בבת-ים. אמנם אין ערבים שגרים כאן, אבל כמעט בכל יום שישי בערב ניתן להבחין בכנופיות של ערבים מיפו שנכנסים לעיר במטרה "לבלות" ובאותה הזדמנות תוקפים נערים ונערות באיזור הטיילת והקניון. אני בעצמי הותקפתי מספר פעמים על ידי ערבים. הפעם הראשונה הית כשכהייתי בן 15 ליד ליד קניון בת-ים כאשר הותקפתי על ידי שלושה ערבים. אחד מהם רץ לעברי והכניס לי אגרוף בעורף. אחר כך השניים האחרים הצטרפו אליו ושלושתם הפילו אותי על המדרכה, בעטו בי (מזל שלבשתי מגן אשכים) לקחו ממני את הפלאפון והארנק ולאחר מכן הרימו אותי וזרקו אותי על הכביש. נהגים שראו זאת יצאו מהרכב ועזרו לי לקום. כשקמתי, ראיתי שהערבים האלה נכנסו למועדון ה-Jungle שהיה ממוקם אז במרתף הקניון. מהר רצתי לסבתי שגרה באיזור, התקשרתי לחברים, וארגנתי חבורה של קוקזים כדי להכנס בהם. השלושה חזרו ליפו באמבולנס אחרי שקרענו להם את הצורה. מאז אותו אירוע השנאה שלי לערבים הולכת וגוברת. אני ממש רואה שחור בעיניים כשאני רואה ערבים או שומע ערבית. לפני שלוש שנים, בערב אחד בטיילת, ראיתי יהודי שהתעצבן על ערבי ורדף אחריו עם כסא שלקח ממסעדה וצעק "יא ערבי מניאק אני אז*** אותך!". לכו תדעו מה הערבי הזה עשה לו. באותו ערב נתקלתי בעוד ערבי שניסה למכור לי סמים.
נכון להיום אני חי, עובד ולומד מדעי המחשב ברומניה, באוניברסיטה הפוליטכנית של בוקרשט. לפני שלוש שנים, כשהתחלתי ללמוד, היו איתי בקבוצה שני ערבים: אחד מצרי ואחד "פלסטיני". בקבוצה המקבילה לומדות שתי סטודנטיות "פלסטיניות" נוספות שעד היום בכל פעם שאני נתקל בהן, הן מביטות בי בעיניים שחורות ומקללות אותי בערבית מאחורי הגב. בסמסטר הראשון של שנה א' נאלצתי לסבול הרבה התנכלויות מצד שני הערבושים שלמדו איתי, בעיקר מה"פלסטיני" שהמצרי כמובן עזר לו. כמעט בכל בוקר כשבאתי לקורסים, לסמינרים ולמעבדות, המצרי היה ניגש אלי ואומר לי באנגלית "I hate Israel" או צועק לי ברומנית "צאו מפלסטין!" והיה מצדיע הצדעה נאצית. ה"פלסטיני" היה כותב על הלוח ועל השולחן שלי בערבית (אני יודע לקרוא ערבית) "איטבח אל יהוד" ו"כוס אום איסראיל". כמובן שזה לא כל כך הפריע לי מאחר ואני לא אידיוט כמוהם. אפילו הרומנים שראו זאת טענו שהם מפגרים. כאשר ה"פלסטיני" הבין סוף סוף שכל ההתנכלויות שלו ממש לא מפריעות לי, הוא עבר מאלימות מילולית לאלימות פיזית. בשלב מסויים לא יכולתי לשלוט בעצמי יותר ו"פוצצתי" אותו במכות. הייתי ממש בקריזה והרומנים לא הצליחו להפריד ביננו. ממש פצעתי אותו קשה. כמובן גם אני נפצעתי, אבל הוא ממש דימם. מאז אותו אירוע לא ראיתי אותו יותר באוניברסיטה (שמעתי שהעיפו אותו) והמצרי לא העז לתקוף אותי עוד. ככה זה עובד עם ערבים, הם מבינים רק כוח!
לפני כחודשיים, בערב אחד במועדון בו אני מתקלט, עזבתי לרגע את שולחן הדי.ג'יי. כדי לקחת שתיה, ובדרך נתקלתי בשני ערבים "ישראלים" שאת אחד מהם פגשתי במשרד החינוך הרומני, כשנרשמתי לשנה הרביעית. אותו ערבי זיהה אותי מיד ואמר לשני בערבית "יאהודי, יאהודי" (הוא לא ידע שאני לא יהודי). הערבי השני לחץ לי את היד ואמר לי "כל הכבוד, בחורות, בחורות, יש בחורות...". אני ממש לא יודע למה הוא התכוון. כחצי שעה אחרי שחזרתי לשולחן התקלוט ראיתי אותם עם עוד כמה ערבים מצדיעים הצדעה נאצית לעברי והם התחילו לזרוק עלי כל מני דברים. קראתי לסדרנים והם הוציאו אותו בכוח מהמועדון.