עמים רבים ברא הקב"ה בעולם, ולכל עם האופי המיוחד לו, הדברים שנתייחד בהם, והכישרונות שניחן בהם. עם ישראל ניחן גם הוא בכישרון מיוחד. הכישרון הרוחני. הכישרון של דבקות מיוחדת באלוהים המגיעה עד לכדי נבואה – דבור ישיר עם ריבונו של עולם.
זוהי זכות גדולה, אך כמו כל זכות היא מטילה עלינו תפקיד, ודורשת מאיתנו אחריות רבה. כשרון זה מאפשר לנו להיות הצינור אשר יֵאפשר לעולם כולו לקלוט את האור האלוקי הגדול. אנו קולטים את האור האלוקי רם-העוצמה ודרכנו הוא עובר לאומות-העולם.
נועדנו להיות להיות דגם-על, מודל לחיקוי - "אור לגויים", וככאלו אנו נתבעים להיות אנשי מוסר, בעלי מידות, אנשי מופת. אנשים אשר יונקים את דרך חייהם מן התורה האלוקית, ומצעידים את האנושות קדימה.
לא מדובר על התנשאות מזויפת של איזה "גזע עליון" שצריך לשלוט על העולם, לרמוס את העמים האחרים ולנצל אותם לצרכיו. אלא על עַם שנבחר לתועלת האנושות, להיות המדריך והמכוון אל המציאות השלימה. בידו של כל אדם להיות שותף למגמה הזו. איננו סוגרים את הדלתות בפני אף אדם, וידוע הדבר כי לא מעט גרים אף הגיעו למעמד עליון בעם-ישראל , או כסיפורו של מלך כוזר אשר הפליא לעשות וגייר עִמו עַם רב מן הכוזרים. יש לנו תפקיד רם ונישא, הדורש ותובע מאיתנו רבות. סבלנו בגללו אלפי שנים, נרדפנו וצררו אותנו, אך אנו ממשיכים בתפקידנו ביתר שאת לתועלת העולם כולו.
הנאצים ימ"ש, בשם טענה על היותם גזע עליון, דרסו ורמסו את כל העומד בדרכם, רצחו ובזזו עמים אחרים וניסו להשליט את עצמם על העולם כדי לנצל ולשעבד אותו לצורכם. האם אפשר בכלל להשוות זאת למגמתו ופועלו של עם ישראל בעולם? אנו העם שכבר לפני אלפי שנים הכריז על חזון של שלום עולמי וטוב שלם, לא רק לנו, אלא לעולם כולו – " וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה", או כדברי הרב קוק זצ"ל בספרו אורות (עמ' קלט)- "עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הנטבים ובין באיכות הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל". זהו תוכן נשמתנו, זהו הכוח המניע אותנו, וזו המגמה שלשמה אנו עושים את כל מאמצינו לשרוד את כל הרדיפות וההשמדות ולחזור לארצנו ולהקים כאן מדינה שתתנהל על פי חוקי התורה והמוסר, ושתהיה מגדלור שיפיץ אור לכל העמים כולם.
