ברלוסקוני מציע לנו "בתור חבר" למסור את הגולן ולפרק ישובים ביו"ש

[zelhar]

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1146325.html

אש ממשלת איטליה, סילוויו ברלוסקוני, ל"הארץ": מדיניות ההתנחלויות היא מקח טעות

מאת תרגום: סביונה מאנה

לקראת בואו לישראל מחר של ראש ממשלת איטליה, סילוויו ברלוסקוני, ביקש ממנו "הארץ" להתייחס לכמה סוגיות אקטואליות, ולכאלה הקשורות ביחסי שתי המדינות. "שום שלום לא ייכון בלי סוריה", הוא אומר, ומזהיר מפני משיכת זמן של טהראן. להלן דברי ברלוסקוני:

תגיות: סוריה, התנחלויות, סילוויו ברלוסקוני, איטליה
           


   
   ברלוסקוני. ''איטליה תורמת את חלקה למאבק בטרור העולמי''

   תצלום: רויטרס


"כל חיי, ראשית כיזם ואחר כך כראש ממשלה, התאפיינו באהבה לחופש", אומר סילוויו ברלוסקוני ל"הארץ". "העם היהודי יצר במזרח התיכון, באומץ ובהתמדה, מדינה שהינה פאר של דמוקרטיה. ישראל היא חלק מאירופה. היא משתייכת למערב, היא מאמינה בערכי הדמוקרטיה שבהם גם אנחנו מאמינים. משום כך הייתי תמיד לצדה של ישראל, משום כך, בתור ראש ממשלה, שיניתי את מדיניות החוץ של איטליה והפכתי בכך את איטליה לידידתה הקרובה ביותר של ישראל באירופה... אני מבקש להוסיף שהביקור שערכתי באושוויץ (ינואר 2005) הטביע בי חותם עמוק. שם אמרתי לעצמי: אי אפשר שלא להיות ישראלי.

במקביל, טיפחתי קשרים עם המנהיגים המתונים בעולם הערבי והמוסלמי. איטליה היא היום תחנה הכרחית, לעתים הראשונה, בביקוריהם של מנהיגי המזרח התיכון באירופה. אנחנו חשים מעורבות במאמצים למציאת פתרון בר קיימא וכולל של השאלה הפלסטינית. איטליה הציעה את העיר אריצ'ה היפה כמקום לשיחות שלום עתידיות בין הצדדים".

על תהליך השלום במזה"ת

"הנרי קיסינג'ר נהג לומר שבמזרח התיכון לא תיתכן שום מלחמה בלי מצרים, אבל שום שלום לא ייכון בלי סוריה. בזכות אומץ לבם של מדינאים כסאדאת ובגין, מצרים התנתקה סופית ממשוואה זו והנשיא מובארק המשיך בנחישות בנתיב הזה. הגיע הרגע שסוריה וישראל יפעלו יחד למען השלום שבמסגרתו יוחזר הגולן במקביל לכינון יחסים דיפלומטיים וידידותיים בין שתי המדינות, ודמשק מצדה תפסיק לתמוך בארגונים שאינם מכירים בקיומה של ישראל. כולנו פועלים למציאת פתרון כולל, ונוכחותה של איטליה בלבנון מעידה על כך".

על מדיניות ההתנחלויות ויחסו לפלסטינים

"מדיניות ההתנחלות הישראלית עלולה להוות מכשול לשלום. אני מבקש לומר לעם ולממשלת ישראל, בתור ידיד, עם היד על הלב, שהתמדה במדיניות זו היא מקח טעות. בירכתי על אומץ לבו של ראש הממשלה נתניהו שהודיע על הקפאה של עשרה חודשים. לעולם לא ניתן יהיה לשכנע את הפלסטינים ברצונה הטוב של ישראל, כל עוד ישראל ממשיכה לבנות בשטחים האמורים להיות מוחזרים במסגרת הסכם שלום.

עם זאת, מה שקרה בעזה צריך לעורר מחשבות. אי אפשר לפנות יישובים כדי לעמוד מול בתי כנסת שרופים, מעשי הרס ואלימות בין-פלסטינית וירי טילים לעבר שטח ישראל. הערבים חיים בישראל ומשתתפים בחיים הדמוקרטיים הנפלאים שלה, והמלחמה תיגמר באמת כאשר הפלסטינים ישיבו על כנה את המסורת הערבית המפוארת של סובלנות והכנסת אורחים כלפי היהודים שבשטחם. יתרה מזו, היום יש להרחיק לכת אל מעבר לסובלנות זו ולכונן דו קיום ושיתוף פעולה מלאים, עם חופש דתי, אזרחי ותרבותי מוחלט. גינוי ההתנחלויות תוך שימוש באותם טיעונים שבהם משתמשים לגינוי הקיצוניות האיסלאמית, הוא מעשה קל מדי, דו פרצופי ואינו מכבודם של מנהיגי המערב הדמוקרטי. אני לא מסכים לכך.

אני תמיד אומר לבני שיחי, למנהיגי המדינות המאשימים את ישראל באימוץ מדיניות התנחלות תוקפנית, שהשלום תלוי גם במידת האחדות שהעולם הפלסטיני ישכיל לבנות בקרבו. העימותים בין הפלגים השונים הם שמחלישים את כוחם של מנהיגיהם לשאת ולתת ויוצרים בלבול. רק השכנתו של פיוס בין הפלסטינים יכול להעניק אמינות להתחדשותו של תהליך אמיתי של משא ומתן עם ישראל. היוזמה שהובלתי להכללת החמאס ברשימת הטרור של האיחוד האירופי, היתה מתבקשת. אבל זה לא היה קל. לא היה ולא יהיה אפשר לנהל מגע עם מי שמסרבים לעקרונות הקוורטט, קרי, קץ האלימות, כיבוד הסכמים קודמים והכרה חד משמעית ומוחלטת בישראל. יש להגן מכל משמר על קיומה ועל זהותה של ישראל. כמובן, זכותה של ישראל לשלום משתקפת בזכותם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית.

על יוזמתו להקמת "תוכנית מרשל" אזורית

"בלי שלום אין רווחה, אבל גם הציפייה לרווחה יכולה להוות דחף להשכנת שלום, הנראה אולי בלתי מושג. ברור שתוכנית מרשל תוכל להתממש רק אחרי הסדרת הסכסוך, אבל עצם הציפייה לשיפור בכלכלה הפלסטינית, על השלכותיו מרחיקות הלכת בישראל ובירדן, עשויה להיות לבדה גורם מדרבן לחידוש הדיאלוג. אני שוקל אפשרות מעשית של עידוד תיירות הדת בשטחים, הקמת תשתיות אירוח מזמינות, ויוזמות חשובות כמו חיבור בין ים סוף לים המלח. שיעור האבטלה הגבוה בקרב הפלסטינים, הוא בלי ספק יתרון לאותם גורמים המנצלים את העוני והייאוש כדי לגייס קיצוניים לשורותיהם. ראש הממשלה נתניהו, כמו קודמיו בתפקיד, הביע תמיכה בתוכנית מרשל וברעיון ?השלום הכלכלי'. בכל המפגשים הדו-צדדיים או הבינלאומיים, הובעה באוזניי תמיכה ברעיוני זה. אני שוקד עליו כבר יותר מעשר שנים ואני מקווה שאוכל להגשים את החלום הזה.

על איטליה והטרור העולמי

"אני מסכים עם דברי טוני בלייר כפי שהובאו בראיון ל'הארץ' (8.1). יש אכן חזית אחת של טרור בינלאומי. בדיוק משום כך חייבת להיות חזית אחת של המדינות הסולדות מטרור והנאבקות בו. איטליה תורמת את חלקה. נענינו מיד לקריאתו של הנשיא אובמה לתגבר את כוחותינו באפגניסטאן באלף חיילים נוספים בשנת 2010. הודענו על נכונותנו להציב סורקי גוף בנמלי התעופה. המאבק בטרור מוכרע בשטחי העימות וברמת שירותי הביון. אבל החיילים שלנו הפועלים למען השלום באזורים רבים בעולם, ידועים בעיקר בכושרם ליצור קשרים טובים עם האוכלוסיות המקומיות. צריך לשמוט מאל-קאעדה את הקרקע המהווה בסיס למסעות הגיוס שלו במזרח התיכון ובאירופה. וצריך לפקוח עין על המדינות הקרובות ככל הנראה להצטייד בנשק גרעיני, ושאולי מטפחות את הרצון המטורף למחוק את ישראל ממפת העולם".

על מדיניותו כלפי איראן והגרעין

"ראשית, על הקהילה הבינלאומית כולה לגמור אומר ולקבוע פה אחד, במלים בהירות וחד משמעיות, שבאופן עקרוני אין להשלים עם הצטיידותה בנשק גרעיני של מדינה שמנהיגיה הכריזו בגלוי על רצונם להחריב את ישראל והמכחישים גם את השואה וגם את לגיטימיות קיומו של בית יהודי לאומי. בעניינים אלה אני לא אוהב להתלוצץ, להתחמק מהבעיה, או לעקוף באופן פורמליסטי את הסוגיות. הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה והשמדת יהודי אירופה לא מתחילה ב-1 בספטמבר 1939 עם הפלישה לפולין: היא מתחילה עם כניעתם של המשטרים הדמוקרטיים במינכן, היא מתחילה עם רוח מינכן שהבטיחה ?שלום בימינו' וסללה למעשה את הדרך לאחת הפורענויות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. משכל זה נאמר, הנתיב שיש לאמץ הוא נתיב הפיקוח הרב-צדדי על שלבי התקדמותה של תוכנית הגרעין האיראנית, נתיב השיח החכם, נתיב הסנקציות היעילות. יש לתבוע מממשלת טהראן ערובות של ברזל, יש לערב באופן משמעותי את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בפיקוח. אסור להפנות עורף לשום ביטוי של רצון טוב מצד איראן, אבל כבר קרה בעבר שיוזמות של משא ומתן נבלמו בשיטות של הולכת השולל וקניית זמן. למי שמבקש להציב אותנו לפני עובדות מוגמרות, יש לתת תשובות איתנות וערמומיות".

על התנהלותו והפופולריות שלו

"במשך חודשים רבים הייתי קורבן של מסע תקשורתי, שהיה ככל הנראה התוקפני והמכפיש ביותר שהתנהל מעולם נגד ראש מדינה. ספגתי התקפות פוליטיות, תקשורתיות, משפטיות, התקפות הקשורות להון (שלי), וגם פיזיות. אבל האיטלקים, הניחנים בשכל ישר, הביעו שוב את תמיכתם בי, תמיכה ששיעורה עלה ל-68% - שיעור מביך ממש בשביל מנהיג של מדינה מערבית דמוקרטית. בעיניהם, מה שקובע הוא התוצאות המעשיות של פעילותי בממשלה, שהיו רבות וחשובות. לא הייתי משנה דבר ממה שהצלחתי לעשות. למעשה, אני ראש הממשלה שכיהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות הרפובליקה האיטלקית, ומשום כך הסתייע בידי לבצע רפורמות רבות, מתחום החינוך ועד הכלכלה, מהשירות הציבורי עד התשתיות, וגם יוקרתה של איטליה בזירה הבינלאומית עלתה בזכות תרומותינו הרבות לפתרון סוגיות סבוכות רבות. הבעיה שלי אינה עריכת מאזן של העבר, שהינו חיובי בסך הכול למרות טעויות אפשריות רבות; הבעיה היא הגשמת חלום העתיד, שבמרכזו מדינה פולשנית פחות, אזרח אוטונומי יותר, אחראי יותר, חופשי יותר. צריך להצליח לצמצם את הלחצים הפיסקליים ולהביא את המס על ההכנסה לרמה מתקבלת על הדעת, שתאפשר יצירת יחסי ידידות חדשים ונאמנים בין האזרח למדינה. זהו החלק האחרון של שליחותי בתור איטלקי, אירופאי, יזם, וחבר ממשלה".

[zelhar]

האמת היא שברלוסקוני באמת נמצא ב 5% העליונים של ראשי מדינה טובים מבחינת ישראל. אבל זה לא הופך אותו לחבר שלנו, בודאי שלא לבעל ברית אמין. זה לא שהוא אנטישמי, הוא פשוט דואג לאינטרסים שלו ומבחינתו זה נראה פתרון נוח שישראל תשכב על הגדר בשבילו.