כתב נושא: מאמר חדש • מה יכולים ללמוד מנסים ומה לא • ביאור הנסים של מלחמת ששת הימים  (נקרא 1488 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אשי

  • מנהל הפורום "הפצת הימין האמיתי"
  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2247
מה יכולים ללמוד מנסים ומה לא • ביאור הנסים של מלחמת ששת הימים • מתוך השיעור שניתן ע"י בית מדרש חז"א במאחז גבעת ספר, כ"ו תשרי תש"ע

יש כמה דברים שראיית נסים ואותות ומופתים מחייב אותנו, אחד מהם נביא שבא לחזק נבואתו, צריך לעשות אותות ומופתים כדי לחזק נבואתו, ע' בזה ברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ח, שנית ע"י ראית נסים ע"י הקב"ה, שעזר במלחמות או ישועות אחרות, רואים שהקב"ה ימשיך לעזור ולא יפחדו ליכנס למלחמה כשבאים להתקיף או כשיש חיוב לכבוש, וזה מעין שכתוב בתורה (דברים א כט) שמשה רבינו הוכיח את ישראל בנסיון המרגלים, למה לא סמכו על הניסים להבין שהקב"ה ימשיך לעזור להם כמו שנאמר ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם: ה' א-לקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם: ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' א-לקיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה: ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' א-לקיכם: ההולך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום לחנותכם, באש לילה לראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם:

וכן למידים יסוד זה מטעותו של אסא, (דה"ב ט"ז א) בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל. וגו'. ויוצא אסא כסף וזהב מאצרות בית ה' ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדמשק לאמר ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי. ובפסוק ז. ובעת ההיא בא חנני הרואה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על ה' א-לקיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך. הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאוד ובהשענך על ה' נתנם בידך. כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ התחזק עם לבבם שלם אליו, נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות.

והכוונה שמקודם היה ישועה גדולה נגד הכושים ואח"כ כשבעשא מלך ישראל בצירוף הדד מלך ארם התגרה באסא, שיחד אסא את מלך ארם שילחום עם מלך ישראל, והשתדלות זו הצליחה זמנית, אולם הדבר הנכון היה שלא לסמוך על הגוי, שזה לא מייצג ישועת ה' אלא שאסא בעצמו ילחום עם מלך ישראל. (ע' מפרשים ובעיקר ברלב"ג)

ע' ברש"י שזה היה הנסיון לאסא, ואילו היה עומד בניסיון ולא היה שולח הכסף להדד אלא לוחם אתו ועם בעשא, היתה מלכות בית דוד חוזרת למקומה, ובגלל חטא זה לא חזר למקומה, אלמא שהיה חיוב על אסא לבטוח בה' ע"י שראה במלחמות הקודמות ישועת ה'. ולא היה לו נביא על זה, שהרי הקב"ה דוקא לא שלח אצלו נביא מקודם כדי לנסות אותו אם יעמוד בנסיון ומוכן ליכנס למלחמה על סמך מלחמות הקודמות או לא יעמוד בנסיון וסומך על הגוי.

אולם יש תנאי לזה, שמה שרוצים להוכיח מן הנסים, לא יהא דבר שמתנגד לתורה, ומשום כך כתב הרמב"ם בהל' יסודי התורה, שאם יבוא נביא להוכיח שהוא נביא ואומר שצריך לעבור על דברי תורה, אסור לשמוע לו, (ורק במקום הוראת שעה שומעים לו, שזה גם בלי נביא אם יש צורך בכך אפשר לעשות כמבואר בהל' ממרים פ"ב הל' ד')  וזה למדים מפרשת נביא שקר, שהקב"ה מנסה כלל ישראל אם ימשכו אחרי נסים ומופתים כדי לעבור על דברי תורה או עומדים בנסיון שאין להתפעל ממופתים כדי לעבור על דברי תורה.

ויסוד זה כתב ג"כ רב נסים גאון על הגמרא ב"מ נט: בתנור של עכנאי, שרבי אליעזר הוכיח מכמה ניסים ומבת קול שיצא, צדקת שיטתו, ואמר רבי יהושע תורה לאו בשמים היא, והקשה ר' נסים גאון (שהובא בשיטה מקובצת) למה הקב"ה הביא את כל הנסים והבת קול כיון שאין למדים ממנו, ותירץ שזה היה נסיון האם יהיו מושפעים מן הנסים והבת קול לעשות נגד הכלל של אחרי רבים להטות, אולם עמדו בנסיון ולא נמשכו אחרי כל המפותים.   

והנה אם אנחנו דנים בכל הנסים של מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים, מה שייך ללמוד מזה, ומה לא, תלוי באיזה ענין. והנה, הדבר פשוט שאם מי שרוצה לומר שכיון שנעשה ע"י מחללי שבת, זה ראיה שמותר לחלל שבת, לימוד זה הוא טעות גמור, שאי אפשר ללמוד מנסים דבר המנוגד לתורה, אולם האם שייך ללמוד מזה שהקב"ה רצה לקיים שבועתו שנשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ, זה תלוי אם קיום שבועה זו ניתן להתקיים בצורה כזו דרך חילונים ושלא ע"י משיח, או שלא שייך להתקיים בדרך זו, שאם היה כלל שלא יתכן שיתקיים דרך זו, אז א"א ללמוד מן הנסים שכן נתקיים, כיון שזה נגד התורה, אבל אם כן יתכן שיתקיים דרך זו, אז כן אפשר ללמוד מן כל הנסים והישועות, שהקב"ה קיים שבועתו לתת לנו את א"י עכ"פ חלקית.

הנה המשגיח הצדיק ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שיבח מאוד הנסים האלו (ע' פני יחזקאל שיחה י', ספר זה יצא לאור ע"י ר' נתן גלינסקי נ"י שמצא כתבי יד של אביו הרב נחמן גלינסקי זצ"ל שרשם ותירגם השיחות של המשגיח בתקופת מלחמת ששת הימים, אפשר לקנות רח' בלכר 5 י-ם) ואמר שצריך ללמוד ולתפעל איך הקב"ה עזר לנו, ושמעתי בשנת תשכ"ח כשלמדתי בפוניביז, איך שהמשגיח צעק בקול גדול 'הארץ היא שלנו', ונתקיים המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאינו, ואף שהיו ניסים מלובשים בטבע, גם זה נחשב ניסים כמבואר ברמב"ן סוף פרשת בא שזה יסוד האמונה, ומה שנעשה ליהודים שאינם שומרים תורה, אמר (הובא בספר פני יחזקאל שיחה י"ט) שזה ע"פ היסוד שאמר הרמח"ל בדעת תבונות ס' ל"ד, שאם הקב"ה רוצה לעזור לעם ישראל עוזר אף אם אינן ראויים ודור שכולו חייב, ע"פ הכלל של וחנותי את אשר אחון, וע"פ היסוד של יחוד ה', שהקב"ה הוא כל יכול ואינו מחויב למשפט שעשה, דהיינו שאף שיש משפט שהקב"ה מעניש לעוברי רצונו, מ"מ הקב"ה אינו כפוף למשפט זה, וזה יסוד של גאולת בעיתה, ואמר המשגיח שזה מה שקרה כאן שהקב"ה עזר אף שלא חזרו בתשובה. וכן אמר שהנסים של מלחמת ששת הימים דומין לנסים של יציאת מצרים, וע' בפני יחזקאל שיחה ט"ז, שהזכיר גם דברי היעב"ץ בסידור בית יעקב בסולם בית א-ל, שקיום האומה בין כל הגוים שרצו להשמידנו הוא יותר גדול מכל הנסים של יציאת מצרים. 

וכן  מבואר בכל מקום שלפעמים הקב"ה עושה נסים וישועות גדולות למען כבוד שמו אף שעם ישראל אינו ראוי, כמו שנאמר לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים, מובא שופטים א' כ"ב ברש"י, וכן שופטים מפרק י"ז ואילך בפסל מיכה, וכיבוש צפון חלק דן היינו העיר 'לשם', וזה נחשב נחלת ה', ע' יהושע כ' מז. וע' ישעיה נט, שהקב"ה עוזר בנסים כשעם ישראל נמצא בתכלית שפלות הרוחני, וכן בכיבוש ירבעם בן יואש (מלכים ב' י"ד  כד-כז) וזה נחשב ג"כ ברית וקיום שבועה של הקב"ה ע' ספרי על דברים א' ח' ולזרעם אחריהם שכולל כיבוש ירבעם בן יואש. וכן יחזקאל ט"ז מפסוק נ"ג ואילך, ושם כל פרק כ' ושם פרק לו, עד הסוף. וזה יסוד שנאמר בתורה (דברים ט ד) אל תאמר בלבבך בהדף ה' א-לקיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת, וגו', לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם וגו', וידעת כי לא בצדקתך ה' א-לקיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה וגו'. 

אולם הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל (בספר 'מראש אמנה' פ' תולדות, פרקי מחשבה השקפה ומוסר על סדר פרשיות התורה) טען, שקבלה שבידינו, המסורה לנו מאבות אבותינו, היא שישועת ה' באה אך ורק אם ניטיב דרכינו ונשוב אל ה', אבל, ח"ו, אם לא ניטיב דרכינו, אין זו ישועה! ואם בכל זאת מדמים אנו לראות ישועה גם כעת, כשמצבנו הרוחני הוא בנסיגה, עלינו לדעת שאין זו אלא נסיון וח"ו בסופו של דבר, עלול להתגלות כי אין זה ישועה והרוחה כלל.

ולכן לא החשיב כל הכיבוש לישועת ה' אלא זה התגרות באומות ואין הארץ שהוא בידינו כעת בגלל קיום השבועה של הקב"ה, וכל הנסים הם רק ניסיון אם אנו מוכנים להתפעל מן הנסים נגד קבלת רבותינו או שנעמיד את האמת שאין זה ישועה, ואין זה הברית של הקב"ה. ודימה הנסים של מלחמת ששת הימים למה שהזכיר ר' נסים גאון הנ"ל בביאור תנור של עכנאי שאין להתפעל ממופתים.

הנה אילו היה קבלה זו אמת שלא שייך ישועת ה' וכיבוש א"י בדרך זו, היה הרב שך זצ"ל צודק שלא להתפעל מן הנסים, אולם כל הגישה זו צע"ג, שיש הרבה ראיות שכן שייך ישועה בדרך זו וכמו שהובא לעיל, ובעיקר בפסוק יחזקאל טז נג  וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שׁבֻית סְדוֹם וּבְּנוֹתֶיהָ וְאֶת שְּׁבֻית שֹּׁמְרוֹן וּבְּנוֹתֶיהָ וּשׁבֻית שְׁבִיתַיִךְ בּתוֹכָהְנָה: והיינו שהכיבוש ויישוב א"י בתקופת גאולת בעיתה נעשה דוקא ע"י אנשים שמעשיהם כאנשי סדום, והם יהיו בראש ושומרי תורה יהיו תחתיהם, ע' במאמר שכתבנו 'ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותיה' באריכות למה הקב"ה מגלגל דוקא בצורה כזו, וא"כ אנו כן צריכים להתפעל מן הנסים.

 וממילא יכולים אנו ללמוד מזה שלא נפחד ללחום נגד הגוים אם באים להתקיף אותנו, שאף אם יהא מצב שאין התעוררות להמשיך לכבוש, אולם בודאי אם הגוים באים להתקיף ולסכן אותנו, אנו צריכים ללחום נגדם ואז לנצל לכבוש כל מה שאפשר, ובודאי שאסור לתת להם שום שטח, וכן לא להפסיק בניה בכל מקום בא"י, ואם מאיימים עלינו במלחמה, נלחם נגדם, שבדור הזה תמיד כשעם ישראל נלחם, הקב"ה הצליח בידם, ורק כשעם ישראל בעצמו נתקפל ונסוג ולא נלחם, אז היו צרות מזה. (ע' באריכות במאמר שכתבנו 'למען תדעון כי א-ל חי בקרבכם')

 ואין לזה שום שייכות עם השלשה שבועות שהוזכרו כתובות קי"א., ע' בזה במאמר 'ארבעה סוגי מנהיגים' ס"ק ה' אות ז' והלאה, שלא שייך כלל בא"י רק בחו"ל שלא יעלו בכח לא"י בלי רשות האומות, וכן נתבטלו כמה פעמים, שהרי השבועות הם זמניים עד שתחפץ כמבואר בפסוק, ואם יש פקידה נחשב שתחפץ כמבואר בגמרא שם, וסיבת התבטלות, בין מצד שעבר אלף החמישי ע"פ רח"ו בהקדמה לעץ חיים, בין מצד הצהרת בלפור והסכמת האומות בסן רימה, שהגאון ר' מאיר שמחה אמר שסר פחד השבועות, ובין מצד הסכמת האומות בשנת תש"ח להקים מדינה, ובין מצד קץ המגולה המוזכר בסנהדרין צח. כשיש פירות בעין יפה, זה סימן לקץ, וממילא הגיע כבר עת פקידה, בין מצד ישועת הקב"ה במלחמות השחרור ומלחמות ששת הימים ומלחמת המפרץ, ובין מצד שאומות העולם עברו על שבועה שלהם שלא לעשות צרות יותר מדאי, וחוץ מזה, הג' שבועות לא הוזכרו כלל בספרי הלכה, וכתב האבני נזר ס' תנ"ד שהשבועות הם רק לשורש נשמתן ואינו ענין של הלכה.     

בקיצור אנו צריכים לעשות הכל שלא לוותר על כל חלק של א"י, וכן להשתדל להקים ממשלה ע"פ תורה שכולל בתוכו ללחום נגד כל האויבים הקמים נגדנו בלי פחד, אלא לסמוך שהקב"ה יעזור לנו.

נכתב בעהי"ת ר"ח מרחשון תש"ע עמנואל

מקור: http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=33248