חדשות ודיונים > ספריית הימין האמיתי
חרדיזם VS מודרן-אורתודוכס - עימות רעיוני דיון 1
האלקשי:
מו"ר הרב כהנא זצ"ל, התיחס לסוגית האורטודוקסיה המודרנית כבר בצעירותו בארה"ב.
לדעתי, עם "ראבייז" כמו שרלו ושות’, אנחנו נמצאים בערך היכן שהם היו לפני 30 שנה.
הוא נשא נאום שכותרתו היתה: "האם אורטודוקסיה מודרנית - באמת אורטודוקסית?"
בבית כנסת בניו יורק.
במקום אחר הוא כתב "אנחנו מפתחים אורטודוקסיה לא-תורנית...בזמן הזה לא קשה
לשמור על השבת והכשרות, ברם, ישנם חלקים נכבדים בהלכה היהודית שמהם מתעלמים,
כמו צניעות, ריקודים מעורבים." (המקור מהספר הביוגרפי של אשתו ליבי).
כמובן שאילו דברים שאין הרבה מה להוסיף עליהם, אבל יש לי אבחנה בנוגע להבדל
בין המודרני בארה"ב למודרני ה"ציוני" בארץ.
המודרני בארה"ב מחפש ליישם את אורח החיים היהודי, כחלק מהערב רב האתני
בו ניחנה ארה"ב. המודרני מחפש למצוא פשרות והתאמות במידה מספקת, עד שהוא
יוכל לטשטש את הגבול בין המוסר וההנהגה הגויית להנהגתו שלו. הקו המנחה, אם
כן, הוא השתלבות מוחלטת, חברתית ומוסרית, של היהודי בחברה הסובבת אותו,
כשבניגוד לרפורמים ולקונסרבטיבים, ישנה השתדלות כבירה שהדבר יעשה "ברשות התורה",
על ידי סימון המטרה ומציאת היתרים הלכתיים לפי הסימון המוקדם - מה שאין כן
באורטודוקסיה הלא מודרנית, בה הן ההיתרים והן החומרות מונהגות לפי מה שנראה
כנכון מבחינה הלכתית. זה נכון בעיקר לגבי נושא הצניעות, נושא בו ההבדל בין הגישה
היהודית לגישה המערבית הוא המובהק ביותר, אבל לא רק. ממש לא. למעשה, עצם
הנסיון להביא לההכרה בכך שזה נורמלי ליהודי לשבת בין הגויים, נוגדת את עיקרי היהדות.
המודרני בארץ, בנוסף לאמור לעיל, מחפש לא רק השתלבות בחברה הכללית, אלא
גם חתירה למיזוג ממשי בין היהדות לבין הביורוקרטיה הפקידותית המתקראת בשם
"מדינת ישראל". לשם כך, הוא לא בוחל בשום אמצעי, גם באמצעים בהם יבחלו
המודרנים של . התרבות החילונית-המערבית הפכה בקרבם לא רק למשהו שראוי
להשתלב בתוכו, אלא למשהו שראוי לשאוף אליו. ההשתלבות, השילוב, הפכו למנטרה
שמסוגלת לעקור כל יסוד השקפתי והלכתי בתודעה היהודית.
מובן שהתהליך הזה נובע בתת מודע מהרצון להתנתק מתרבות הגטו וההתבדלות
של היהודים בגלות (אם כי בארץ הם מצדיקים את ההתנתקות מהגלותיות בחיים בארץ,
בזמן שהמודרנים בארה"ב מתנהגים בצורה זהה, אך אין להם את התירוץ המבריק
הלזה). אבל יהה מה שיהה הגורם לתופעה הזו, אין לה כל הצדקה.
ולסיכום: האורטודוקס המודרני רואה ביהדות נישה בעולם מודרני ובלתי יהודי,
ההתגלמות המושלמת, הפסאודו-הלכתית לסיסמא המשכילית "היה יהודי בביתך,
גרמני בצאתך". גם הלאומיות של המודרנים היא לאומיות חילונית, עם בסיס תורני
גמיש שניתן להזיזו לכל פינה נדרשת, על פי גחמות העולם המודרני והחילוני.
גַּם בָּשָׁן וְגַם גִּלְעָד:
--- ציטוט של: האלקשי על אוקטובר 12, 2009, 17:38:39 ---מו"ר הרב כהנא זצ"ל, התיחס לסוגית האורטודוקסיה המודרנית כבר בצעירותו בארה"ב.
לדעתי, עם "ראבייז" כמו שרלו ושות’, אנחנו נמצאים בערך היכן שהם היו לפני 30 שנה.
הוא נשא נאום שכותרתו היתה: "האם אורטודוקסיה מודרנית - באמת אורטודוקסית?"
בבית כנסת בניו יורק.
במקום אחר הוא כתב "אנחנו מפתחים אורטודוקסיה לא-תורנית...בזמן הזה לא קשה
לשמור על השבת והכשרות, ברם, ישנם חלקים נכבדים בהלכה היהודית שמהם מתעלמים,
כמו צניעות, ריקודים מעורבים." (המקור מהספר הביוגרפי של אשתו ליבי).
כמובן שאילו דברים שאין הרבה מה להוסיף עליהם, אבל יש לי אבחנה בנוגע להבדל
בין המודרני בארה"ב למודרני ה"ציוני" בארץ.
המודרני בארה"ב מחפש ליישם את אורח החיים היהודי, כחלק מהערב רב האתני
בו ניחנה ארה"ב. המודרני מחפש למצוא פשרות והתאמות במידה מספקת, עד שהוא
יוכל לטשטש את הגבול בין המוסר וההנהגה הגויית להנהגתו שלו. הקו המנחה, אם
כן, הוא השתלבות מוחלטת, חברתית ומוסרית, של היהודי בחברה הסובבת אותו,
כשבניגוד לרפורמים ולקונסרבטיבים, ישנה השתדלות כבירה שהדבר יעשה "ברשות התורה",
על ידי סימון המטרה ומציאת היתרים הלכתיים לפי הסימון המוקדם - מה שאין כן
באורטודוקסיה הלא מודרנית, בה הן ההיתרים והן החומרות מונהגות לפי מה שנראה
כנכון מבחינה הלכתית. זה נכון בעיקר לגבי נושא הצניעות, נושא בו ההבדל בין הגישה
היהודית לגישה המערבית הוא המובהק ביותר, אבל לא רק. ממש לא. למעשה, עצם
הנסיון להביא לההכרה בכך שזה נורמלי ליהודי לשבת בין הגויים, נוגדת את עיקרי היהדות.
המודרני בארץ, בנוסף לאמור לעיל, מחפש לא רק השתלבות בחברה הכללית, אלא
גם חתירה למיזוג ממשי בין היהדות לבין הביורוקרטיה הפקידותית המתקראת בשם
"מדינת ישראל". לשם כך, הוא לא בוחל בשום אמצעי, גם באמצעים בהם יבחלו
המודרנים של . התרבות החילונית-המערבית הפכה בקרבם לא רק למשהו שראוי
להשתלב בתוכו, אלא למשהו שראוי לשאוף אליו. ההשתלבות, השילוב, הפכו למנטרה
שמסוגלת לעקור כל יסוד השקפתי והלכתי בתודעה היהודית.
מובן שהתהליך הזה נובע בתת מודע מהרצון להתנתק מתרבות הגטו וההתבדלות
של היהודים בגלות (אם כי בארץ הם מצדיקים את ההתנתקות מהגלותיות בחיים בארץ,
בזמן שהמודרנים בארה"ב מתנהגים בצורה זהה, אך אין להם את התירוץ המבריק
הלזה). אבל יהה מה שיהה הגורם לתופעה הזו, אין לה כל הצדקה.
ולסיכום: האורטודוקס המודרני רואה ביהדות נישה בעולם מודרני ובלתי יהודי,
ההתגלמות המושלמת, הפסאודו-הלכתית לסיסמא המשכילית "היה יהודי בביתך,
גרמני בצאתך". גם הלאומיות של המודרנים היא לאומיות חילונית, עם בסיס תורני
גמיש שניתן להזיזו לכל פינה נדרשת, על פי גחמות העולם המודרני והחילוני.
--- סוף ציטוט ---
מה אפשר לומר אחרי דרשה קולעת, נפלאה, מאלפת, וכתובה בצורה כל-כך מושכלת, רהוטה ומושלמת כמו זו?
ישר כוח, האלקשי! סיברת את אזניי והארת את עיניי. עשית לי סדר מדהים בכל הבלאגן והבילבולים שהיו לי בנושא הנדון.
תודה רבה לך. :-[
גור-אריה:
נץ אני מתפלא עליך שדנת דיון כל כך ארוך בעניין המלכות בלי לענות תשובה כל כך מתבקשת:
הקמת מלכות ישראל היא מצווה מהתורה שנאמר "שום תשים עליך מלך" והרמב"ם מביא את זה בתור הלכה ומצווה דאורייתא.
וכן כיבוש הארץ וישובה הוא מצווה דאורייתא ואין לגור אלא במקום שיש רפואה מסודרת(גם כן הלכה) ואמנות
מסודרת(עבודה) וכן הלאה כל הדברים הללו ביחד נקראים מדינה, אתה רוצה לקרוא לזה משהו אחר? שיערב לך..
שנית "אני מאמין באמונה שלימה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו"(עיקרי האמונה)
ומלדים אותנו חז"ל שאפילו אות אחת בתורה לא יכולה להשתנות, ואם יבוא נביא לבטל מצווה אחת מהתורה חייב מיתה.
אז לא ניתן לעולם להבין את שלושת השבועות כפשוטם כי אז אתה עובר על עיקרי האמונה ר"ל, כי אתה
עוקר מצוות ררבות מהתורה ביניהם כיבוש הארץ והמלכת מלך, אין לנו "היתר" להקים מדינה אין לנו "זכות"
לכבוש הארץ, יש לנו חובה אשר חייב אותנו הקב"ה לא קשור לניסים, לא קשור גם לשאלה האם יהודים יהרגו
מזה פחות או יותר,להיפך פוסק המנחת חינוך במלחת מצווה(שזה כיבוש הארץ וישיבתה וסילוק הגויים ממנה
ועיין רמב"ן ספר המצוות שכחת עשין-דבר המחייב שלטון נוסף כי אין וואקום) ש"דחויה סכנה" מפניה ואין
פה דין של פיקוח נפש כי מלחמה היא תמיד מסוכנת ואם תאמר שאתה נלחם רק בתנאי שזה לא מסוכן עקרת מצוות מהתורה!
נץ וגאה בזה:
בעז"ה אני עוד אמצא את הזמן לענות תשובה רצינית להאלקשי (ולא שאין לי כזו בנמצא), פשוט זה דורש השקעה מחשבתית ולא תמיד יש לי הזמן והמוזה.
לגביך גור אריה, אני היטב יודע שהם מצוות חשובות והם אכן העקרון המוביל מבחינתי למדינה יהודית פה בארץ (וזה לא משנה לעצם הדיון מי הקים אותו ובשם איזה רעיון), ולהבדיל מאידאולוגיה החרדיסטית, אני בהחלט מסכים וכך גם חז"ל בדורות הקודמים (כפי שגם כתבתי בתחילת הדיון לגם בשן), כל שיטות הממשל הסוברניות קיבלו בחז"ל את ההגדרה הכוללת "מלכות" ואין דקדוק כאן להגדרת הממשל כ"מונרכיה" דווקא.
כך שבהחלט אין ביננו מחלוקת כאן, גור אריה.
המציאות מראה שלא רק קומץ משוגעים, נטורי קרתא (שומרי העיר מכה או טהרן אולי) וכל מיני חסידויות כאלה ואחרות, אלא דווקא המיינסטרים האידאולוגי החרדיסטי הוא זה שרואה בשבועות עיקר העניין ושטוען שאין למצוות הנ"ל תוקף בימינו לשיטתו.
משנה תוקף לטענתי נתן בסוכות הרב אלישיב כשהיהודון הבוגד שמעון פרסקי, חסיד ה"סדר העולמי החדש" בגרסתו המזרח תיכונית, הגיע אליו לסוכה כדי לחלץ מהרב אמירה תבוסתנית ביחס להר הבית (שהרב, עם כל גודלו וכבוד תורתו שעל זה אני הקטן לא חולק, הזדרז לספק) שזה נחשב "התגרות בגויים" משל הרב מכהן כרבה של ק"ק יהופיץ.
יש כאן מחלוקת יסודית ועמוקה שאותה ביקשתי חלקית לברר, התעסקנו כאן באספקטים מסויימים ולא בנושא המצוות ביחס לארץ כשלעצמן (ויכול להיות שאכן טעיתי שלא העליתי אותם עד עתה בדיון זה).
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה