הנה תגובתו הנהדרת של F-35
ג'יהאד (מהשורש הערבי ג'-ה-ד, קרי: השקעה, התאמצות) הוא עיקרון באיסלאם, שמתחלק למספר סוגים:
1. ג'יהאד חיצוני/פיזי - ג'יהאד (מאמץ) צבאי, שגם הוא מחולק להתגלמויות/צורות:
א. ג'יהאד דפנסיבי, כלומר במקרה שכופארים כובשים שטח שמוגדר כ"דאר אל איסלאם" (בית האיסלאם בתרגום חופשי, קרי שטח שמוחזק על ידי מוסלמים) מצווה וחובה על כל מוסלמי לשחררו בלי כל גושפנקא ואישור מידי שליט/אוטוריטה מוסלמיים כלשהם (ח'ליף/אמיר אל מאמיניון/אימאם וכדומה).
ב. יציאה למלחמה (על כל צורותיה ותפקידיה, כלומר לא רק בקו הראשון) כנגד רשויות/אוטוריטות מוסלמיות כלשהן שלא שומרות על חוק השריעה ו/או לא מקיימות את תפקידן.
ג. מלחמה כללית או כידוע לציבור הנרחב כמלחמת קודש, של ה"דאר אל איסלאם" נגד "דאר אל חארב" (בית המלחמה בתרגום לחופשי, קרי כל טריטוריה שנמצאת תחת שליטת הכופארים ולפי האיסלאם נידונה להיכבש בידי המוסלמים שישליטו בה את חוק השריעה), בעבר רק ח'ליף/אמיר אל מאמיניון (או כל אוטוריטה מוסלמית מדינית אחרת) היה יכול לצוות על מהלך כזה, היום זה שונה מאוד, ראי למשל חסאן אל בנא והאחים המוסלמים.
2. ג'יהאד פנימי/רוחני: לפי האיסלאם השטן מנסה לקחת את האמונה האיסלאמית מהמוסלמי ולכן מצווה על המוסלמי להילחם בו, לחימה שמתגלמת בצורות רבות ואחת מהן היא חיזוק השנאה לכופארים. הזרם הסופי באיסלאם הוא היחיד שמאמין שהג'יהאד מתגלם בעיקר או רק במישור הרוחני, וגם זה לא בהכרח, אגב הסופים נחשבים ככופארים על ידי שאר הזרמים באיסלאם, כיוון שמבחינה תיאולוגית הם רחוקים מאוד מהזרמים האחרים.