"כִּי בְתַחְבֻּלוֹת, תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ." משלי כד:ו = מאמץ אנושי
"אֵין-הַמֶּלֶךְ, נוֹשָׁע בְּרָב-חָיִל; גִּבּוֹר, לֹא-יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ.שֶׁקֶר הַסּוּס, לִתְשׁוּעָה; וּבְרֹב חֵילוֹ, לֹא יְמַלֵּט " תהילים לג :טז-יז = כל הסוסים המרכבות והכח בעולם , לא יוכלו להציל ולמלט מהקב"ה , כי הוא קובע תוצאות מלחמה , והמאמץ האנושי שאנחנו עושים , הוא מצוה בפני עצמה ,שהשם מצוה אותנו לעשות , כי הוא רוצה שאנחנו נעשה ,ולא נשב בלי מעש ונסמוך על ניסים , אלא הוא רוצה לראות שאנחנו בוטחים בו ועושים מצוות אפילו אם יש בהם סכנה,העיקר שנבטח בו והוא כבר יעזור לנו
ובמה מאמץ אנושי מתבטא ? הפואנטה היא לעשות ככל שאפשר כדי להתכונן למשימה בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים ...זאת אומרת, מה שאנחנו יכולים לעשות, צריך לעשות ...אבל אם אין מספיק נשק חלילה , זה לא אומר שצריך לחכות עד שיהיה ולהזניח מצוות , אלא לעשות ככל שאפשר בנתונים הקיימים ולסמוך על הקב"ה שיעזור ויושיע
וכמובן שאם יש לנו אמצעים טובים , זה לא מדרכה של תורה להזניח אותם מנקודת חשיבה אחרת , כי "במילא" הפואנטה היא רק לסמוך על השם ולעשות את המצוות שהוא דורש , אז לא צריך להשקיע יותר מדי .... לא , צריך לעשות כל מאמץ אנושי שאפשר כדי להבטיח מבחינה אנושית את ההתכוננות הכי טובה שאפשר (ברמת הסביר , שוב , זה לא אומר שמותר לא לצאת למלחמה כשצריך, אם אין מספיק חרבות, אלא יוצאים אם מה שיש )
הכי חשוב לזכור "אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם השם אלקינו נַזְכִּיר" תהילים כ:ח , הם אלה שמסתמכים על רכב ועל סוסים, על טנקים ועל מטוסים , אנחנו משתמשים בהם ומפתחים אותם משום מאמץ אנושי , אבל אנחנו מסתמכים על הקב"ה ובוטחים בשמו הגדול "נַפְשֵׁנוּ, חִכְּתָה להשם עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא. כִּי-בוֹ, יִשְׂמַח לִבֵּנוּ: כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ." שם לג כ-כא , והאויבים שלנו "הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; " ואנחנו " וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד" שם כ:ט
" כִּי לֹא בְחַרְבָּם, יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם, לֹא-הוֹשִׁיעָה-לָּמוֹ:
כִּי-יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ, וְאוֹר פָּנֶיךָ-- כִּי רְצִיתָם.
אַתָּה-הוּא מַלְכִּי אלקים צַוֵּה, יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב.
בְּךָ, צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ; בְּשִׁמְךָ, נָבוּס קָמֵינוּ.
כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח; וְחַרְבִּי, לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ, מִצָּרֵינוּ; וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ
באלקים , הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ, לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה." תהילים מד:ד-ט
התורה מצוה עלינו , בתחבולות תעשה לך מלחמה ... זה הבסיס ל"אסטרטגית הלחימה" של עם ישראל
לעצם השאלה אם היה או יש ספר יהודי שעוסק בתחבולות מלחמה ... ספר יהושע נותן הרבה דוגמאות לחשיבה צבאית מתקדמת , זה לא ספר "מקובע" שאומר מה לעשות ומה לא לעשות , אלא ספר שאמור להשפיע וללמד מוסר ,וללמד איך לנהוג (מעשה אבות סימן לבנים) גם בענייני צבא , שהרי אין בתורה שום מילה לחינם ... ואם כל כך הרבה תואר בכיבוש הערים והאסטרטגיות המיוחדות שיהושע השתמש בהם , במקום רק לציין שהוא כבש את המקומות האלה - אז המשמעות היא , שצריך ללמוד מהעניין איך לנהל מלחמות , איך לנצל שטחים טופוגרפים כדי לכפות עליונות לצבא שלך
ובעוד מקומות בתנ"ך בהחלט אפשר ללמוד מהעניין
למשל כמה שיטות, רואים איך הם ניצלו מעברים בירדן , כדי לכפות על האויב להמשיך להלחם בתנאים לא נוחים לו ולא להצליח להמלט
איך הם חילקו את עצמם לראשי תקיפה שונים, ביימו נסיגות, עשו מארבים , עשו סימנים בינהם , ניצלו את החשיכה כיתרון , ניצלו פני שטח הררי כדי לבטל את המרכבות של הכנענים שהיו יכולים להלחם רק באדמה מישורית , איך צבא ישראל בתקופת דוד ידע לנצל קוים פנימיים מול אויב הרבה יותר גדול שהיה הרבה יותר מסורבל בקוים חיצוניים ארוכים שלקחו להם הרבה יותר זמן להגיע ממקום למקום ולעזור אחד לשני , והם פיצלו את הכוחות להלחם ולעזור אחד לשני בתוך קוים פנימיים יותר קטנים כך שאפקטיבית הם היו בכל מקום ובכל נקודה עם יתרון משמעותי על פני כח גדול בהרבה יותר , שלא יכל לתקשר אחד עם השני מפאת רחב הגזרה שבה נלחמו , ומכיוון שצבא ישראל אילץ אותם להלחם בכמה נקודות שונות עד שהם הובסו לחלוטין
איך המלך אסא עשה מארב לצבא מצרים (שמנה מעל מליונים לוחמים) במעבר צר , כשהם הותקפו על ידי בני ישראל מההרים , והכריעו את הקרב עוד בראשיתו , כשהמצרים ספגו כל כך הרבה אבידות עד שהם נאלצו לברוח בחיפזון , ואז , במקום לתת להם להתארגן מחדש , רדפו אחריהם עד גרר , ואחרי שהשמידו את הצבא של זרח הכושי (אוסריקון מלך מצרים) , גם היכו את כל הישובים באיזור כדי שיפחדו לסייע לפולשים מדרום בפעם הבאה , זה היה סוג של אסטרטגיה רבתי , לגרום לכל מצרים וכל ממלכה אחרת נספחת אליה ליד גבולה , לפחד מיהודה , ובאמת , זה הייתה הפעם האחרונה שהמצריים העיזו לתקוף את יהודה חזיתית ... והתנגשות צבאית בין יהודה למצרים התרחשה כשמלך יהודה לא הרשה למלך מצרים לעבור בארצו כדי לעזור\להלחם (לא ברור ) ל\באשורים בכרכמיש רק אחרי מאות רבות של שנים, וגם אז , ללא כל כוונה מצרית להלחם ביהודה ספציפית
וכו' , דוגמאות רבות לחשיבה צבאית מתקדמת
למען האמת ... הניצחון הראשון על הנאצים של בריטניה , בחזית אפריקה , (שהיה בעצם הניצחון הבריטי הראשון על צבא הנאצים בכל המלחמה, ששינה את פני המלחמה ונתן תקווה ) היה תוצאה של השפעה של התנ"ך ... הגנרל הבריטי , קרא בתנ"ך בשופטים את סיפור המלחמה בין צבא מדין לצבא גדעון וזה נתן לו השראה לבנות תכנית שמבוססת על אותו עיקרון שהשתמש בו גדעון , שהצליחה להביא לניצחון בריטי
