בס"ד
יום אחד לקחו אותי לשבעה של איזה פרופסור אחד מתל השומר.
מסכן. השם ירחם עליו, אישתו מתה. אישתו מתה והיהודי הזה ישב שמה, לא על הרצפה. על כורסא. מארח דוקטורים ואחיות והכל. נותן להם עוגות, נותן לאכול. שלום עליכם הוא אומר לכל אחד. כאילו עוד שבוע חופש מהעבודה.
יושב על הכסא. ואני נכנס שמה. ואני רואה שיש איזה משהו כאילו איזה בומרנג, מדברים כולם אין שום בעיה.
הוא ראה דמות ככה ששייכת יותר לעולם ההוא , לא לעולם הזה. והא שאל אותי `` תשמע לי יש....
תראה אני אפיקורס. אני בולגרי. אישתי היתה חולה במחלת סרטן. ואני לא יודע מאיזו סיבה ביום כיפור
כן לפני מלחמת יום כיפור. ביום כיפור עוד לפני שהתבצעה המלחמה, זאת אומרת .....
קיבלתי על עצמי לצום! אני לא יכול להסביר לך את הפרטים אבל זו היתה המציאות. מאותו יום כיפור שלפני מלחמת יום כיפור, כל שנה אני צם ביום כיפור. ואני בא לשמוע את התקיעות והולך.
אמרתי לו ראש השנה זה התיקעות, לא יום כיפור!
אז הוא אומר לא לא! התקיעה האחרונה שאומרים שאפשר ללכת לאכול! (צחוק הקהל) אמרתי לו בסדר.
אתה רואה? הוא לא הלך לבית כנסת, הוא צם בבית, הולך לבית כנסת, הוא שומע את התקיעה וזה הכל....
טוב! והוא אומר בשנה האחרונה אני לא צמתי. למה לא צמת?!
הוא אומר כשישבתי ליד מיטתה של אישתי וראיתי אותה סובלת את כל הייסורים האלה, כעסתי! והחלטתי לא לצום.
והוא אומר שאישתו בימים האחרונים שלה, כל הזמן הרבתה לשאול את השאלה, מה עשיתי שככה הגיע לי?!
והוא הפנה את השאלה אליי שאני אתרץ אותה. אמרתי לו תראה אני אהיה אולי קצת אכזר, אבל זה יועיל לך. אני הייתי שואל את אשתך אילו הייתי ליד מיטתה ``מה עשית שזה לא יהיה לך?!``
שבת שמרת? לא! הדלקת כפתור בשבת זה כבר תאונת דרכים סקילה.אז את חיית הרבה זמן. הרבה זמן חיית! יותר מדי אפילו. טהרת משפחה שמרת?! לא! זה כרת. חצי ימים לא עוברים. נו מה?!
אלא מה?! היו לה ....... נזכרה שיש אלוקים כשבא לקחת אותה כבר. לפני כן היא לא זכרה אותו.
