מסכים עם חיים ועם לומינוס. כמה שפחות לקלל, כמה שיותר להתעמת בכבוד. יש לנו "קייס" טוב. אין סיבה לרדת לרמה שרק תבזה אותנו ותיצור סביבנו תדמית של חסרי-יכולת להתווכח במישור השִׂכלי (שזה בדיוק מה שהמתנגדים שלנו רוצים ליצור). עלינו תמיד לשאוף לידע, לחוכמה וְלִבקיאוּת, וּבנוסף- לִמצויינוּת בּרטוריקה, להבנה איך להתנצח ואיך לנצח בוויכוח. לדעתי, זה בדיוק מה שחיים מנסה ללמד אותנו בתכניות שלו.
כדור הצעיר, שעליו מוטלת השליחוּת להמשיך את הדרך- עלינו גם לדעת את האמת, וגם לדעת איך להסביר וּלהוכיח אותה.
עוּבדוֹת כמו: פרשת חטיפת התינוקות מתימן, פרשת אלטלנה, פרשת יואל בראנט והסוכנות היהודית בתקופת השואה, העובדה שהאצ"ל והלח"י הם אלה שגרמוּ לַבּריטים לעזוב את הארץ ב-1948, העובדה שהליגה להגנה יהודית היא זו שהביאה לשחרורם של יהודי בריה"מ לשעבר, וכו'.. --
כל אלה מהווֹת אמת שאנו מחוייבים בהכרתהּ! זהוּ ידע חשוב מִבחינתנוּ, שלא מלמדים בבית-הספר. התכניות של חיים הן איפוא בית-הספר. וּבנוסף, הן גם שיעורים מצויינים בתורת-הוויכוח.
*זאת* היא הדרך שלנוּ.