בהתחשב בזוועות שעברו על היהודים בשואה,
נוטים להתעלם בקלות, אם כי בטעות, ממשמעותה של האלימות המילולית שאליה נחשפו היהודים בגרמניה הנאצית.
אולם השפעתה על היהודים, וגם על הגרמנים, הייתה עצומה.
בשנות ה-30 נחשפו היהודים להתקפות מילוליות תדירות ונמרצות. מימדיה של האלימות המילולית, וההשתלחות האנטישמית חבקה-כל: החל מנאומיו של היטלר, בפרסומים ובשידורים האינסופים ברדיו, בעיתונים, ובשבועונים ובכתבי העת הגרמנים, דרך סרטים, שלטי חוצות [שניבטו מכל עבר אל גרמנים ויהודים כאחד, ואסרו את נוכחותם הפיזית והחברתית של יהודים במקומות ומוסדות מסוימים] ומטחי מילים, וכלה בספרי הלימוד.
האלימות המילולית שימשה לשתי מטרות עיקריות:
1) זו הייתה פעולה הבעתית, שבאמצעותה הצהירו היטלר וחסידיו על אמונותיהם העמוקות ביותר, ועל כוונתם לשחרר את גרמניה מעולם (מלשון עול) ההרסני של היהודים.
2) היא נועדה להסב נזק עמוק - רגשי, פסיכולוגי וחברתי - ליהודים ולכבודם.
התוצאות של המתקפה המילולית הנאצית היו חמורות, והם באו לידי ביטוי בכמה בחינות:
1) פגיעתם של העלבונות שספגו בפרהסיה [בעיקר, לנגד עיני ילדיהם] מבלי שיכולים היו להגן על עצמם, הייתה קשה לעיתים לא פחות מן ההשפלה של ההלקאה הפומבית.
2) מטח האלימות כוון נגד היהודים בלהט ובעוצמה שלא פחתו, ובחזרות ללא סוף, דחסו לראשיהם של הקוראים והמאזינים כי היהודים הינם יצורים תת-אנושים ומקור כל הרע.
חשוב לציין - האלימות המילולית הגיעה מכל שדרות העם ולאו דווקא ממוסדות המפלגה הנאצית: החל מהכנסיה, המורים בביה"ס, ואפילו עוברים ושבים.
האלימות המילולית נגד היהודים הייתה חלק בלתי-נפרד משתי כוונות היטלראיות מרכזיות - להמית את היהודים מבחינה חברתית [ואגב כך להכשיר את הגרמנים לצעדים אלימינציוניסטים חמורים יותר], ולצמצם את השפעתם בגרמניה באמצעות דחיקתם להגר.
שלט בגרמניה עם כתובת: "צבועים לעולם אינם הגונים, וכמוהם גם היהודים! יהודים, הסתלקו!"לצד פרסומות המשווקות מוצרים לצרכנים הגרמנים (כגון, אבקת כביסה), מוצגת תעמולה אנטישמית כאילו היתה זו עוד פרסומת.
שימו לב כיצד הפכה התעמולה האנטישמית לדבר שגרתי ויומיומי ברחוב בגרמניה.
בברכה ערן.