נושא ההתנגדות לנאצים מהווה פרק חשוב מאוד בנושא "השואה - והגבורה", ויש להקדיש לו מאמר נפרד כדי להבין מהי גבורה והתנגדות
למעשה, ומדוע המדינה הציונית עיוותה את נושא "הגבורה בשואה" על מנת להתאים אותו לצרכיהם החינוכים של הדור הצעיר שגדל באופוריה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"... ה' ירחם!!!
והיום אני אעסוק בדמותה של גיבורה אמיתית,
רוזה רובוטה שמה, שגם בתוככי הגיהונם של אושוויץ, עשתה מה שביכולתה על מנת להרים התנגדות פיזית, שהיוותה למעשה (בין היתר) את היסודות למרד הזונדרקומנדו.
בשנת 1944, קבוצה של 4 נשים אסירות אושוויץ יהודיות, שעבדה בייצור מרעומי פגזי במפעלי אוניון, החליטה לסייע למרידה של אנשי הזונדרקומנדו, באמצעות הברחת אבק שריפה על גופן. למרות הפיקוח הקפדני שלו היו נתונות הנשים היהודיות, הצליחה חברת הקבוצה רוזה רובוטה, בת 23, למצוא דרכים להעברת כמויות קטנות של אבק שריפה בכל פעם שחזרו מן העבודה. את אבק השריפה היא העבירה, ליהודי שעבד בזונדרקומנדו, שאילתר ביחד עם אסיר חשמלאי, מעין רימון יד, וחומרי נפץ רעועים, שבהם השתמשו על מנת לפוצץ, ולהוציא מכלל שימוש את אחת המשרפות בזמן המרד.
המחלקה הפוליטית של מחנה אושוויץ זעמה: איך אנשי הזונדרקומנדו הצליחו לשים את ידיהם על אבק שריפה? אנשי הס.ס ערכו "בירור" אצל אנשי הזונדרקומנדו שנותרו אחרי המרד, וגילו ועצרו את ארבעת הנשים היהודיות - רגינה ספירשטיין, אלגה גרטנר, אסתר וייסבלום, ורוזה רובוטה - ב - 10 באוקטובר.
אחרי עינוי מאסיבי של הס.ס,
שבו הן עמדו ולא הסגירו את שמות אנשי המחתרת שעמם עמדו בקשר, הנשים האושמו בארגון והברחה של אבק שריפה לביקרנאו, וב-6 בינואר 1945 נתלו ארבעת הנשים לעיני האסירים האחרים.
זו הייתה ההוצאה להורג האחרונה באושוויץ.
יש לציין שנעשה חוסר-צדק מוחלט מטעם הנהלת מחנה המוזיאון "אושוויץ", שמטעם ממשלת פולין, בכך שבמשך עשרות שנים, לא הקדישה שום מקום בשטחי המחנה לציין את המרד היחידי שנעשה אי-פעם בהיסטוריה של המחנה: מרד הזונדרקומנדו, שהתקומם ופיצץ את אחת המשרפות, בזכות חומר נפץ שסופק ביוזמתה של רוזה רובוטה.
תמונתה של רוזה רובוטהבברכה ערן.
נ.ב - אתם מוזמנים לקרוא מאמרים נוספים בנושא "הנחלת מורשת השואה", בספריה של הפורום.
נושא: הנחלת מורשת השואה - כבוד אחרון לרוזה רובוטה (נקרא 11408 פעמים)