0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.
קודם כל אחרי כל מה שנאמר, העובדה שהוא ניצל ע"י "ציוני" ועוד קאסטנר - על כל מה שאדם זה מבטא ומייצג - יש בזה יותר מטעם לפגם. העובדה שסאטמר היא מהקולות היותר חזקים להישאר אירופה ולא לברוח לא"י (ואם אינני טועה הם גם היו נגד בריחה מאירופה בכלל אבל איני בטוח), והרבה מחסידיו והרבה יהודים בכלל נשארו והושמדו והראש ניצל - זה מותיר תחושה מאד לא טובה. אבל אתה צודק שקשה מאד לשפוט אדם אז על סמך מה שאני יודע היום. עד כמה הוא ידע והבין מה קורה. באיזה שלב הוא הבין שצריך באמת לברוח. מה היה יכול לעשות כדי להציל את חסידיו. ועוד שאלות. אין לי מספיק מידע כדי לבנות הכרעה ברורה. אבל יש עוד נקודה. בבית שני, האם אפשר לשפוט מי שנשאר בבבל? עד כמה ניתן לשפוט את המרגלים ורוב העם שבכו ולא רצו להיכנס לארץ ישראל? אנחנו היום חכמים מאד - כי אנחנו יודעים את הסוף. אנחנו יודעים עם מי היה הצדק כי יש לנו ספרים מקודשים שאומרים שזה צדק וזה טעה. לכן גם הרבי מסאטמר לא יכול להיות נגד הנצחון החשמונאי והקמת מדינה עצמאית שלא בדרכו אלא בדרך הטבע. כי יש את חנוכה שגם הוא חוגג. אבל מה הוא היה אומר אז - זו שאלה אחרת. אני חושב שכשהגר"א התחיל לדבר בה'ת"ק וה'תקמ"ב (1740-1782) על אתחלתא דגאולה, על המחוייבות לעלות לארץ ישראל ולהתחיל בגאולה גשמית, בנייין הארץ, הפרחת השממה, בניין ירושלים. זו היתה תקופה שבא נשמעה קריאה גדולה בעולם לשיבה לארץ. היה מי ששמע והיה מי שלא שמע. שאוזניו היו אטומות. ואני רואה בזה משמעות. ואביא שני קטעים מקול התור. דווקא לא קטעים יבשים, אלא קטעים שמדברים על התחושות הפנימיות של הגר"א: "פליטה בציון - עפ"י הכתוב 'בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה ובשרידים אשר ה' קורא'... ובמדה שיגדל קבוץ גלויות יתגבר הסטרא אחרא ואז תוסיף גם קטגוריה נגד אלה שאינם מחזקים בקבוץ גלויות אחר שנפתחה האתחלתא בזה, כי אז תהיה ']ליטה בציון ובירושלים' ו'בשרידים' וד"ל. ועל זאת דאג רבינו מאד" (קול התור פרק א' אות י') "דבר הנבואה הזה, בציון ובירושלים תהיה פליטה' הדאיג מאד את רבינו הגר"א, שלפי זה יבוא זמן בעקבות משיחא שקבוץ גלויות יהיה בדרך של פליטה היינו מתוך הכרח של צרות וגזירות ורק שרידי הפליטה יגיעו לציון וירושלים, דבר זה היה אחד הגורמים הגדולים שהגר"א האיץ בתלמידיו למהר ולנסוע לארץ ישראל ולעסוק בקבוץ גלויות בעוד מועד כדי לקיים שיבת ציון מרצון ולא מתוך הכרח של פליטה" (שם הערה 58 - מובא מ"המגיד דורש ציון"). "כמעט בכל יום דיבר אלינו רבינו [הדגשה]ברתת והתרגשות[סהדגשה] כי 'בציון ובירושלים תהיה פליטה', ולא לאחר את המועד. מי ימלל ומי יתאר את גודל דאגתו של רבינו בדברו אלינו הדברים כאלה וכאלה ברוח קדשו ובדמעות בעיניו..." (שם פרק חמישי, בסוף חלק ב'). מה שאני רוצה לומר בציטוטים הללו (אחר מחילה על הבאת ציטוטים מלכתחילה...) הוא לא שזה נכון כי ככה הגר"א אמר. אלא שהגר"א לא חשב כך אינטלקטואלית. זה היה משהו שהוא הרגיש בכל נימי נפשו, והדאיג אותו מאד. הוא הרגיש שנפתחה דרך, הזדמנות שאם לא יעלו עליה - נשלם מחיר יקר. באותה מדה, כמה שנים לפני הקואה הסתובב זאב ז'בוטינסקי באירופה וקרא ליהודים למהר לעלות לפני שיהיה מאוחר. הוא הרגיש שמשהו רע מאד הולך לקרות. הרצל הבין את זה והרגיש גם - כשהטריגר של הרצל היה משפט דרייפוס. אז היו חרדים (ובראשם הגר"א) והיו לאומיים חילונים (ובראשם ז'בוטינסקי) והיו סתם יהודים כל מיני (והרצל). היו הרבה הרבה יהודים גדולים וכקטנים משכילים וחרדים ליטאים וחסידים (אגב מסורת שהגר"א הנחה את תלמידיו בא-י לא להמשיך עם המריבה עם החסידים, משום שבא-י ההתקדמות המשותפת מול הקשיים חשובה יותר) לאומיים וסוציאליסטים. המון רב ש"ששמע" והיה גם המון רב שלא שמע. והיה גם המון רב שאולי היה יכול לשמוע אבל היה מי שמנע ממנו ב"כח" הסמכות הרוחנית.
יחיא יוסף נהרי, נער יליד תימן, נחטף על ידי חסידי סאטמר מארה"ב והוחזק על ידם במשך שש שנים, היום (ב') הוא היה אורח בישיבת ועדת העליה והקליטה של הכנסת, שדנה בפעילות הסוכנות היהודית להצלת ילדי תימן מידי חסידי סאטמר בניו יורק."הסאטמרים שרפו את הדרכונים, כדי שלא נוכל לחזור להורים בתימן. לא רציתי ללמוד אידיש אז הם היכו אותי, הם הצליחו לטרפד כל תלונה שהגשתי במשטרה. ניצלתי בזכות אחותי שהצליחה לקבל עלי אפוטרופסות", סיפר יחיא יוסף נהרי.שלמה ג'רפי, שחילץ בעבר חמש משפחות עולים מתימן מידי הסאטמרים, דיווח לוועדה, כי בתימן נותרו כ-286 יהודים, במסגרות נטורי קרטא בלונדון נמצאים 68 נוספים, ובמסגרות הסאטמרים בארה"ב נקלטו כ-110 יהודים מתימן, 80 מהם ילדים. לטענתו, הסאטמרים פועלים גם בקרב עולי תימן שנקלטו בארץ וכתוצאה מפעילות זו כבר ירדו שתי משפחות לארה"ב. "הם מסיתים ומפיצים דברי נאצה ושיטנה, בעיקר בקרב עולי תימן, שקליטתם קשה", אמר ג'רפי.יו"ר ועדת העליה והקליטה, חבר הכנסת צבי הנדל, אמר, כי על ראש הממשלה, שרון, המשמש גם כשר העליה והקליטה, להכריז על מבצע לחיסול שארית הגולה בתימן ובכך יושם קץ לפעולות הסאטמרים בתימן ובארץ. אריה אזולאי, נציג הסוכנות היהודית, טען שאם תצליח הסוכנות, בשיתוף עם המשרד לקליטת עליה, להעלות לארץ ארבע או חמש משפחות מקרב היהודים שנותרו בתימן, "אזי יצטרפו אליהן כל היתר".הקשר בין חסידי סאטמר ליהדות תימן הוא קשר סבוך וארוך שנים. לאורך השנים שכנעו חסידי סאטמר רבים מיהודי תימן, שהציונות ומדינת ישראל הם גורמים שליליים וכך הצליחו לגרור אותם אחריהם לארה"ב. משפחות רבות הגיעו לארה"ב ושם נפלו קורבן למסכת שלמה של השפלות והתעללויות פיזיות.יחיא יוסף נהרי סיפר לחברי הוועדה, כי במהלך שש השנים שהיה בידי הסאטמרים בארה"ב, עבר שורה ארוכה של התעללויות. "לא רציתי להישאר איתם והתלוננתי במשטרה על ההתעללויות בי, אבל החסידים שם הם חזקים ושום דבר לא עזר. רק בזכות אחותי, שעלתה לארץ והצליחה לקבל אפוטרופסות עלי, חולצתי מידי הסאטמרים".בישיבת הוועדה היום הוחלט על שני אפיקי פעולה: הראשון יתמקד במשפחות שנותרו עדיין בתימן ולמרות מסע שכנועים של הסאטמרים, טרם היגרו לארה"ב, ובמשפחות שעלו לישראל ועדיין נתונות ללחצים מצד הסאטמרים. "יש צורך לדאוג להן, כדי שלא יבחרו באופציה הסאטמרית ויעקרו. חלק מהן שוקלות כבר לעזוב משום, שלא נקלטו היטב", נאמר בהחלטה. אפיק הפעולה השני יתמקד בכמאה ילדים שנמצאים בארה"ב, במטרה להעלותם לארץ. "ההערכה היא שניתן יהיה להעלות אותם אם הוריהם ידעו שהאחרים נקלטו בארץ יפה", נאמר בהחלטת הוועדה.
כתב
נושא: כמה דעות על סאטמר (נקרא 1640 פעמים)