היום אני רוצה ללכת בעקבותיו של פרופ' ויקטור פרנקל, שמאוד מעניין שמי שנחשב כאבי האסכולה הוינאית שלישית לפסיכותרפיה הגיע בפסיכולוגיה שלו
להרבה מאוד רעיונות יהודים טהורים.
ויקטור פראנקל נולד בשנת 1905 בווינה להורים יהודים - אלזה וגבריאל. השלים את לימודי הרפואה, וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1930. בשנת 1924 מאמרו הראשון נתפרסם בעידודו של פרויד. כיהן כפרופסור לנוירולוגיה ופסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וינה. בין השנים 1940-1942 כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד. נישא בשנת 1941 לטילי גרוסר שנספתה בשואה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנות הריכוז אושוויץ, דכאו, ובעוד מחנות ריכוז, למשך שלוש שנים. לאחר השואה השלים תואר דוקטור בפילוסופיה (1949). בין השנים 1946-1970 ניהל את המרפאה הנוירולוגית בווינה.
פרפו' פרנקל כתב ספר שמתאר את חוויותיו במחנות הריכוז,
ואת מסקנותיו הפסיכולוגיות שהוא חווה על בשרו, העלה בספרו "האדם מחפש משמעות", שכאמור מכיל בתוכו הרבה רעיונות יהודים, המרצים של תנועות התשובה אוהבים לצטט מתוכו...
זוהי תמצית הפיסיכולגיה של פרופ' פרנקל על רגל אחת:פרופ' פרנקל אומר שמה שמניע את האדם באמת מתוך עמקי התת מודע שלו, זה השאיפה למשמעות. "האדם מחפש משמעות" (זהו שמו של ספרו המונומנטלי), ופרנקל הגיע בכלל לדבר מאוד יהודי, זה למעשה סך-הכל מה שחז"ל אומרים בכל דברי המוסר שלהם. כל פעולה של האדם, כל מעשה של האדם, האדם רוצה להיות חלק מדבר גדול, כי אדם הוא דבר גדול באמת, אדם לא יכול לסבול שלדברים שלו אין משמעות, והמשמעות בהתאם לגדולתו של האדם. ואם האדם עושה מעשים שהם חסרי משמעות, אז הוא מרגיש רע עם זה, והדבר מדכא אותו והדבר מוריד אותו, החיים צריכים להיות בעלי משמעות. ואם האדם איבד את משמעות, צריך לעזור לו לחזור ולמצוא משמעות לחיים בכלל. ואם אתה תמצא משמעות גם לסבל - הסבל לא ימשיך להיות עוד סבל, כי סבל בעל משמעות, לעומת תענוגים ריקים מתוכן - בוודאי עדיף עשרת מונים, כי סבל בעל משמעות, בונה את האדם, וחיים ריקים מתוכן, מובילים את האדם לעברי פי פחת, כולל להתאבדויות.
פרופ' ויקטור פרנקל
ספרו המונומנטלי "האדם מחפש משמעות".
רכשתי את הספר השבוע, הספר מעט הכמות ורב האיכות, ממולץ ביותר!
בברכה ערן.