זה נראה שאני ממהר? למה?
גם אם זה יהיה בעוד 800 שנה, אני לא ממהר לשום מקום, שאלת השאלות היא האם אני זורע את הזרעים כדי שניני הנינים שלי יזכו להנות מהפירות.
בדיוק כמו הסיפור המפורסם של חוני המעגל, שפגש בלכתו בדרך זקן זורע זרעים של עץ חרובים, ושאל אותו למה הוא זורע, הרי לא יזכה לראות את העץ פורח בעודו בחייו, תשובתו של הזקן הייתה שהוא זורע כדי שנכדיו יזכו להנות מהפירות, הגיון שחוני המעגל לא הצליח להבין.
מאוחר יותר חוני המעגל היה עייף והלך לו לישון בין שני סלעים שסככו עליו, הוא הלך לישון למשך 70 שנה, כשהתעורר, הלך בדרך, וראה אדם קוטף מעץ חרוב, ולשאלתו של חוני לזהותו השיב, שהוא הנכד של אותו זקן שזרע את עץ החרוב.
שאלת מליון הדולר היא, מהי המורשת אותו אתה להוריש הלאה? מהו המאמץ שאתה עושה כדי להוביל אל המטרה הנשגבת? האם יהיה ניתן לכתוב על קברך אחרי שתמות: "פה נקבר יהודי שנלחם עבור אחיו אל מול האויב הישמעאלי ועשה הכל כדי להשיג את גבולות המקסימום של א"י השלמה עבור הדורות הבאים".
