בס"ד
מתוך המאמר "אות קין" מאת אריה יצחקי
סקירה קצרה של האלימות השמאלנית וההסתה נגד המחנה הלאומי בישראל, 1904 - 2008
רצח דה-האן
הרצח בוצע ע"י ההגנה תחת פיקודו של אברהם תהומי [שר"י] ב-1924 למניינם, לאחר נסיון התנקשות כושל ע"י ארגון "השומר" נגד יוסף לישנסקי.
התקפות אכזריות נגד חברי בית"ר
התקפות נגד חברי בית"ר ע"י "פלוגות הפועל" (בחסות ההסתדרות) בכל רחבי הארץ. בפסח 1933 למניינם, מאות גברים חמושים באלות התנפלו על קבוצה של חברי בית"ר, צעירים בני 12-14. עשרים וארבעה ילדים, חלקם פצועים באופן קשה, אושפזו בבית חולים.
עלילת ארלוזורוב
ביוני 1933 למניינם המנהיג הציוני ד"ר חיים ארלוזורוב נרצח. שלושה גברים חפים מפשע, אבא אחימאיר, אברהם סטבסקי ומאיר רוזנבלט, הואשמו בפשע, למרות שפשעם האמיתי היה חברות בתנועת בית"ר.
חטיפתו, עינויו ורציחתו של אליהו שלומי [הי"ד]
ב-18 באוגוסט 1940 למניינם נחטף, עונה ונרצח אליהו שלומי הי"ד, ושבעה מחבריו נפצעו, בהתקפה בה השתתפו מאות שמאלנים נגד מחנה בית"ר בהרצליה.
ה"סזון הקטן"
באפריל 1942 למניינם נחצה קו אדום חדש. ש"י (שירות ידיעות), שרות המודיעין של ההגנה, אירגן חיפושים אחרי עשרות לוחמי לח"י. אלו שנמצאו---נחטפו ועונו באכזריות, ולבסוף נמסרו לבריטים [שר"י].
ה"סזון הגדול"
בתקופה שבין נובמבר 1944 וינואר 1945 למניינם, ה"יחידה ללוחמה בטרור" של ההגנה חטפו, עינו ומסרו לבריטים כ-200 לוחמי ארגון. רובם הוגלו למחנות מעצר באפריקה. האחראי למבצע "הסזון הגדול": דוד בן-גוריון [שר"י]. מפקדי המבצע היו יגאל אלון [שר"י] ושלמה אבידן [שר"י]. חוקרים סדיסטים תחת פיקודו של דוד שאלתיאל [שר"י] היכו ועינו את אסיריהם בברוטליות איומה. אחד ממנהיגי הארגון, יעקב טבין, הוחזק בביתן בעין-חרוד במשך ששה חודשים, כבול למיטה, שם נאלץ לעשות את צרכיו. לפני חקירות התיזו עליו סילונות מים; במשך החקירות קרעו את ציפורני אצבעותיו ובהונותיו; גפיו נכוו מברזלים לוהטים, ועוד זוועות שקשה לתאר.
טדי קולק [שר"י] המשת"פ
בשנים הבאות ההגנה המשיכו למסור לוחמים יהודים לבריטים ולסכל מבצעים של הארגון. טדי קולק [שר"י], קצין הקשר של הסוכנות היהודית, היה אחד המשת"פים הראשיים של הבריטים [יש"ו]. ההגנה הובילו את הבריטים [יש"ו] למקום המחבוא של לוחמי הלח"י מנחם לונץ הי"ד ושבתאי דרוקר הי"ד במושב יבנאל ב-6 באפריל, 1943 למניינם. הם היו מוקפים ונלחמו עד הסוף.
ה"סזון הקטן" השני
ב-11 בינואר 1948 למניינם, שני לוחמי ארגון, ידידיה סגל הי"ד ומשה לוי, נחטפו בחיפה. ידידיה הי"ד עונה באכזריות למוות ע"י אנשי יחידה מובחרת של ההגנה. למשה לוי הוזרקו כימיקלים מסוכנים ("סם אמת") שהרסו באופן בלתי הפיך את בריאותו. הוא שוחרר לאחר שנחשפה רציחתו של ידידיה סגל הי"ד. ב-8 באפריל 1948 למניינם, 12 אנשי ארגון שנשלחו לסייע למשמר הירדן הותקפו ליד גינוסר ע"י כח פלמ"ח של כ-100 אנשים. הם הוכו בפראות ונשקיהם הוחרמו. משמר הירדן נותר ללא כוחות סיוע ונכבש ע"י הסורים מאוחר יותר באותה מלחמה.
טבח האלטלנה
ביוני 1948 למניינם, הממשלה הזמנית החדשה של ישראל ציותה על צה"ל לפתוח באש על האלטלנה, ספינת ארגון שנשאה 900 עולים, בכללם ניצולי שואה, ונשק להילחם בקרב ירושלים. רוב העולים הצליחו ברגע האחרון לקפוץ למים לפני שהספינה הופגזה ליד חוף תל-אביב. קצין פלמ"ח בכיר, יצחק רבין שר"י, נתן את הפקודה לפתוח באש. בנוסף לכך שהספינה, שהיתה עמוסה בתחמושת, הופגזה באמצעות תותחים, אש צלפים כוונה כלפי ניצולים שניסו להימלט מהספינה הבוערת ולשחות אל החוף. 16 חברי ארגון נרצחו בהתקפה, ומאות מתנדבים יהודים שבאו לישראל להילחם באויב הערבי נאסרו והושפלו.
נרצחו ע"י ש"י
במהלך מלחמת העצמאות, שני חברי ארגון נרצחו ללא משפט ע"י הש"י, שרות המודיעין של ההגנה. הם נחשדו בהריגתם (בשגגה) של אנשי הגנה במהלך מבצע נגד הבריטים ב-1947 למניינם. באותו מבצע הם נלחמו כחיילים בצה"ל (כוחות ארגון והגנה מאוחדים). בעודם נלחמים נגד האויב הערבי, הם נורו בגבם כדי ליצור רושם שהם נהרגו בזמן הקרב.
לאחר הקמת המדינה
לאחר הקמת המדינה, מפלגת מפא"י לא קראה ליישוב מחלוקות ואחדות לאומית. במקום זאת, השמאל עבר מאלימות פיזית לאפלייה חברתית. בשנות ה-50 למניינם, לוחמי ארגון ולח"י נרדפו, הוחרמו, ומנעו מהם לקבל עבודה או קידום בסקטור הציבורי, וכן לא איפשרו להם לקבל תפקידים בכוחות הבטחון.
עלילת קסטנר
הש"י יצר ארגונים ימניים מחתרתיים פיקטיביים כדי להעליל עלילות שווא נגד הימין. לאחר רציחתו של ישראל קסטנר [שר"י] ע"י סוכני ש"י ב-4 במרץ 1957 למניינם, האחריות לרצח הוטלה על ארגון ימין מחתרתי פיקטיבי. עלייתו לשלטון של הליכוד במאי 1977 למניינם הפסיקה באופן זמני את ההסתה נגד הימין. בפעם הראשונה לאחר 44 שנים, השמאל היה באופוזיציה ובעמדת מגננה. אולם בעוד שהשמאל פחד שברגע שהימין יהיה בשלטון הם יתייחסו אל השמאל כפי שהשמאל התייחס לימין, הרי שמהר מאוד הם גילו לרווחתם שמנחם בגין שאף בכנות לממשלת אחדות לאומית. השמאל, שמעולם לא התעניין ביישוב מחלוקות ובאחדות אלא רק בשלטון ובכח, חיכו בסבלנות לשעת כושר.
אוסלו והמלחמה המחודשת נגד הימין
ב-1993 למניינם, יצחק רבין [שר"י] נבחר לראש הממשלה וחתם על הסכם אוסלו. האויב מס. 1 של ישראל כעת היו "אויבי השלום", כל אותם אזרחים שהתנגדו להסכמי אוסלו, במיוחד מתיישבים יהודים ביו"ש ועזה. מסע תעמולה ארסי של שנאה ודה-לגיטימציה שהופנה כלפי "מתנחלים" דחק אותם הצידה ומנע מהתמרמרות ציבורית כללית נגד אוסלו מלהפוך לכח פוליטי משמעותי. במשך 15 שנים, מאות "מתנחלים" נעצרו, הוכו והושפלו, אלפים הפכו קרבנות לרדיפות ואיומים. הממשלה אימצה שיטות כמו תיקי-אישום מפוברקים, מעצרי בית שרירותיים ללא צו, והריסה והחרמה של רכוש פרטי. זה הגיע לנקודה שזכויות אזרח ופרט בסיסיות בוטלו כאשר מדובר היה ב"מתנחלים" או ב"אנשי הימין הקיצוני". תהליך זה, שקיבל תמיכה ממערכת משפטית פוליטית ותקשורת נלהבת, דיכא בהצלחה התנגדות לזרם האנטי-ציוני של הממשלה הפוסט-ציונית.
המחלקה ה(אנטי-)יהודית בשב"כ
השם שונה, השיטות נותרו כפי שהיו: ארגון המודיעין של המדינה כעת נקרא שב"כ במקום ש"י, אך הוא עדיין המשיך במבצעים שנועדו ליצור עלילות שווא נגד הימין. השב"כ גייס סוכנים מיוחדים כמו אבישי ("שמפניה") רביב [שר"י] שהקים ארגון מחתרתי פיקטיבי "אייל" והסית לאלימות אנשים כמו יגאל עמיר, במטרה להרוס התנגדות דמוקרטית ולגיטימית להסכמי אוסלו ולהנהגה הפוסט-ציונית של ישראל. ציבור שלם סבל רדיפות והשפלות כדי לשרת מטרה זו.
עלילת רצח רבין [שר"י]
ב-4 בנובמבר 1995 למניינם נהרג יצחק רבין [שר"י] כביכול ע"י מתנקש בודד שהוסת ואומן ע"י סוכן שב"כ אבישי רביב. כל הציבור הימני הואשם בהרג והמנהיגות הימנית הפכה קרבן לרדיפות והוקעה. חקירות בלתי-רשמיות של ההרג מתקדמות בקצב מבטיח, ולאחר שיתפרסמו ממצאיהן, עלילת רצח ארלוזורוב תתגמד בהשוואה אליהן.
הגירוש
בקיץ 2005 למניינם, פשע ללא תקדים בוצע נגד העם היהודי בכללותו, ונגד 8000 אזרחים ישראלים נאמנים ואמוניים בפרט. דחפורים של מדינת ישראל הרסו 25 קהילות יהודיות משגשגות בגוש קטיף ובצפון השומרון, וחיילים של המדינה היהודית גררו 8000 גברים, נשים וילדים יהודים מתוך בתיהם, אותם בנו במסירות במשך דור שלם. מסע השטנה וההשפלה נגד תושבי גוש קטיף וצפון השומרון שהתרחש לפני הגירוש עצמו היה מכוער במיוחד.
פרובוקציית שטרנהל
כדי להזכיר לציבור הישראלי מי האויב ה"אמיתי" לקראת הבחירות הקרובות, הגיע הזמן לעלילת-דם חדשה נגד הימין. מרצה אוניברסיטה שמאלני שהקדיש את כל זמנו להסתה נגד "מתנחלים" הותקף ע"י קבוצה שזהותה מעורפלת. כל הסימנים מצביעים על עלילת שב"כ כבעבר.
ה"סזון הגדול" השני של 2008?
בימים אלו הממשלה הוציאה צוים כמעט מדי יום נגד פעילי המחנה הלאומי בכלל, ונגד תושבי יהודה ושומרון בפרט: צוי גירוש, צוי מעצר, מעצרים מנהליים, אלימות משטרתית, פיזור הפגנות, הפסקת מים וחשמל ל"התנחלויות", מלווים בהוקעה תקשורתית של ה"קיצוניים האלימים" של הימין. אם הציבור יראה שהוא רואה בבירור מה קורה, מי האלימים האמיתיים, ומי באמת מאיים על הדמוקרטיה, אולי נוכל למנוע "סזון גדול" חדש ב-2008.
...
נשים בירוק
