חיים יואבי - רבינוביץ HAIM YOAVI - RABINOVICH
תל - אביב, רחוב עמינדב 23 Tel - Aviv, 23 Aminadav St.
טל. 03-5615353 :Tel פקס. 03-5611556 Fax.
דואר אלקטרוני :
[email protected] E-Mail:
7 בספטמבר 2007
78 / חר
לכבוד
לכל מען דבעי
ג. א. נ.,
אבי גולדרייך הינו יהודי תושב קיסריה, חובב ספרים עתיקים ויודאיקה. הוא מצא בבודפסט ספר עתיק בלטינית, שנכתב על ידי נוצרי בשם רילאנדי, על סיורו בארץ ישראל בשנת 1695.
המחבר רילאנדי, איש אשכולות של ממש, גיאוגרף, קרטוגרף ופילולוג ידע על בוריין עברית, ערבית ויוונית עתיקה, בנוסף לשפות האירופאיות. שפת הספר היא לטינית. בשנת 1695 הוא נשלח לסיור בארץ ישראל או בשמה דאז פלסטינה. במסעו הוא סקר כ- 2,500 מקומות יישוב המוזכרים בתנ"ך או במשנה.
שיטת המחקר שלו הייתה מעניינת. ראשית, מיפה את ארץ ישראל. רילאדי זיהה את כל אחד מהמקומות המוזכרים במשנה או בתלמוד עם מקור שמו. אם מקור השם יהודי, הביא את הפסוק המתאים בכתבי הקודש. אם מקור השם רומי או יווני הביא ביוונית או בלטינית את ההקשר. שלישית הוא אף ערך סקר ומפקד אוכלוסין לכל מקום יישוב.
המסקנות הבולטות הן:
1. אף ישוב בארץ ישראל אינו בעל מקור שם ערבי. שמות היישובים הם ברובם ממקור עברי, או יווני או לטיני-רומי. עד היום, למעשה, אף ישוב ערבי (להוציא רמלה) אינו נושא שם ערבי מקורי. רוב שמות היישובים הם ממקור עברי או יווני ששובש לערבית חסרת משמעות. אין שום משמעות בערבית לשמות עכו, חיפה, יפו, נבלוס, עזה או ג'נין ושמות ערים כמו רמאללה, אל-חליל ואל-קודס חסרים שורשים היסטוריים או פילולוגיים ערביים. בשנת 1696, שנת הסיור, רמאללה, למשל, נקראה בתא'לה (בית אל), חברון נקראה חברון ומערת המכפלה נקרא על ידי הערבים אל חליל (כינוי לאברהם אבינו).
2. הארץ הייתה ריקה ברובה, שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רוב התושבים בערים היו יהודים והאחרים היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים שבדרך כלל היו בדואים נודדים. יוצאת מהכלל הייתה נבלוס, היא שכם שבה ישבו כ- 120 איש ממשפחת נאטשה המוסלמית וכ- 70 איש שומרונים. בנצרת, בירת הגליל, היו כ- 700 איש - כולם נוצרים.
- 2 -
המעניין הוא שאת המוסלמים מזכיר רינאלדי כשבטים בדואים נודדים, שהגיעו כפועלים עונתיים, כדי לשמש ככח עזר בחקלאות או בבנין. בעזה, למשל, היו כ- 550 איש; חמישים אחוז מהם יהודים והשאר נוצרים. היהודים עסקו בחקלאות משגשגת של כרמים, זיתים וחיטה (גוש קטיף) והנוצרים עסקו במסחר ובהובלת התוצרת.
בטבריה ובצפת היה ישוב יהודי, אולם לא מוזכרים העיסוקים להוציא דייג בכנרת, מקצוע טברייני מסורתי. עיר כמו אום אל-פאחם למשל, הייתה כפר בן 10 משפחות, כולן נוצריות, כחמישים נפש, וכן כנסייה מרונית קטנה (משפחת שחאדה).
3. הספר סותר לחלוטין תיאוריות פוסט-מודרניסטיות על "מורשת פלסטינית" או עם פלסטיני, ומאושש ומחזק את השייכות של ארץ ישראל ליהודים ואת חוסר שייכותה המוחלט לערבים, ששדדו אפילו את השם הלטיני פלסטינה וניכסו אותו לעצמם.
אנו עושים מאמץ לתרגם את הספר לעברית ולאנגלית ומבקשים עזרה בכמה נושאים:
1. האם אתם מכירים, אנשים בעלי שליטה מלאה בלטינית, שיכולו לתרגם לעברית.
2. האם אתם מכירים, אנשים בעלי שליטה מלאה בלטינית שיוכלו לתרגם לאנגלית.
3. מקורות כספיים לעבודה זאת, כולל אפשר הנצחה בגוף הספר.
לאחר עבודת התרגום נוכל בקלות למצוא מו"ל להפצת הספר.
אני רוצה לסיים בדבריו של ידידנו אבירם פוליטי, שאני מודה לו, על שהעביר לנו מידע על הספר, והוא כותב:
השנה 1695 - הארץ הייתה ריקה ברובה, שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רוב התושבים בערים היו יהודים והאחרים היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים שבדרך כלל היו בדואים.
חברים, אין דבר כזה עם פלסטינאי, לא היה ולעולם לא יהיה, מדובר בפיקציה של הערבים בעידוד השמאל הישראלי הסובל ממחלת נפש קשה, של שינאה עצמית, ומשתף פעולה עם הגרועים שבאויבינו.
בכבוד רב,
חיים יואבי רבינוביץ
אזרח פשוט
מה אתם אומרים על זה?
