מקול צופייך:
בר דיקולי
הגמרא בחולין (דף ק"י ע"א) מביאה מעשה שממנו לומדים (בין היתר) על מעלתה של הטלית, וז"ל: "בסורא לא אכלי כחלי בפומבדיתא אכלי כחלי ( נחלקו באותם מקומות אם הכחל מותר באכילה או אסור באכילה, שכן זה בשר שמלא בחלב). רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא (שם היו אוכלים כחל) איקלע לסורא (הגיע לסורא ששם לא היו אוכלים כחל) במעלי יומא דכפורי. אפקינהו כולי עלמא לכחלינהו שדינהו (היו שוחטים בהמות לכפרות בערב יום הכיפורים והיו משלחים את הכחל שלהם מחוץ לעיר כי לא היו אוכלים אותו). אזל איהו נקטינהו אכלינהו (הלך רמי בר דיקולי לחוץ לעיר ולקח את הכחל שזרקו וצלה אותם ואכלם). אייתוה לקמיה דרב חסדא (תפסו אותו והביאו אותו לפני רב חסדא שידון אותו על כך שהוא אוכל מאכל אסור). אמר ליה אמאי תעביד הכי (שאל אותו רב חסדא מדוע הוא עושה דבר כל כך "חמור" והרי הוא תלמיד חכם). אמר ליה מאתרא דרב יהודה אנא דאכיל (אמר לו בר דיקולי שהוא בא מפומבדיתא ששם רב יהודה הוא המרא דאתרא והוא פוסק שהכחל מותר באכילה). אמר ליה ולית לך נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם (אמר לו רב חסדא שהוא חייב לקבל את חומרות המקום שבא לשם ולא מועיל מה שהוא פוסק בעירו כמו רב יהודה). אמר ליה חוץ לתחום אכלתינהו (אמר לו בר דיקולי שכיון שהוא אכל מהם חוץ לתחום אין זה באחריותו ואין הוא חייב לקבל את חומרות המקום שכבר יצא מתחום העיר ההיא). ובמה טויתינהו (שאל אותו רב חסדא במה הוא צלה אותם) אמר ליה בפורצני (אמר לו בר דיקולי שהוא הבעיר אש בחרצני גפנים שהוא מצא שם). ודלמא מיין נסך הויא (שאל אותו רב חסדא איך עשה כן והרי אולי הגפנים היו של יין נסך). אמר ליה לאחר שנים עשר חדש הוו (אמר לו בר דיקולי שאחרי שנים עשר חודש חשובים החרצנים כעץ בעלמא ואין להם דין של יין נסך). ודלמא דגזל הוה (שאל אותו רב חסדא שאולי היו של גזל) אמר ליה יאוש בעלים הוה דקדחו בהו חילפי (אמר לו בר דיקולי שכיון שכבר התעפשו בודאי התייאשו מהם הבעלים. חזייה דלא הוה מנח תפילין אמר ליה מאי טעמא לא מנחת תפילין (ראה רב חסדא שהוא לא מניח תפילין ושאל אותו על כך). אמר ליה חולי מעיין הוא ואמר רב יהודה חולי מעיין פטור מן התפילין (אמר לו בר דיקולי שהוא חולה מעיים ופטור מן התפילין). חזייה דלא הוה קא רמי חוטי (ראה רב חסדא שהוא לא הטיל ציצית בבגדו ושאל אותו על כך) אמר ליה מאי טעמא לית לך חוטי אמר ליה טלית שאולה היא ואמר רב יהודה טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית. אדהכי אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו (תוך כדי דברים הביאו לפני רב חסדא אדם שהיה מזלזל בכיבוד הורים וכפתו אותו להלקותו), אמר להו שבקוהו דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה (עצר אותם בר דיקולי ואמר להם שכל מצוה שמתן שכרה בצידה כמו זו שכתוב עליה למען ירבו ימיכם וימי בניכם אין בית דין מלקים עליה). אמר ליה חזינא לך דחריפת טובא אמר ליה אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי (אמר לו רב חסדא שהוא רואה בו שהוא חריף ומלא בתורה, ואמר לו בר דיקולי שאם היה בא לעירו היה מראה לו את חריפותו ביתר שאת).
נושא: בקשה מסויימת בנוגע לתלמוד[אלקשי וכל החברים, כנסו]. (נקרא 2003 פעמים)