סכנין או ס'חנין
העבר העברי-יהודי של סכנין: תקופת האבות, ימי בית שני ועד להפיכתה לעיר חכמים בתקופת המשנה והתלמוד
ד''ר רבקה שפק-ליסק 23/5/2008
סח'נין היא כיום עיר ערבית, השוכנת כ-6 ק"מ דרומית לכרמיאל, הזוכה לכותרות בשל קבוצת הכדורגל שבה. היא גם ידועה כמקום בו פרצו המהומות שהובילו ליום האדמה ב-1976. אולם שמה העברי סכנין הולך אלפי שנים אחורה וגם הקשר היהודי-עברי שלה, ולא בכדי.
פרופ' יוחנן אהרוני קבע בספרו "ארץ ישראל בתקופת המקרא", ש"רבים משמות המקומות נשתמרו בפי התושבים עד ימינו, למרות כל התמורות ההיסטוריות וחילופי האוכלוסייה, שחלו במשך הזמנים". סכנין היא עיר עתיקה מאוד. היא נזכרת בפעם הראשונה בתעודות מצריות מימי תחותימס ה-3 (ראשית המאה ה-15 לפנה"ס) בשם סכן או סאכאן. תושביה עסקו בעיבוד עורות ובייצור צבע הארגמן שהופק מחלזונות. העורות נצבעו בצבע הארגמן.
תקופת האבותסכנין הייתה חלק מממלכת ישראל שהקים דוד המלך (ראשית האלף הראשון לפנה"ס), ולאחר פילוג הממלכה, בימי רחבעם, בנו של שלמה, עברה סכנין לתחום הממלכה הצפונית שיסד ירבעם ונקראה ממלכת ישראל (הממלכה הדרומית, שנשארה תחת שלטון רחבעם נקראה ממלכת יהודה). לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס נקראה סכנין, סיגאנא או סוגינון.
עיר הקנאים היהודים בימי המרד הגדול
סכנין הייתה עיר יהודית משגשגת בתקופת בית שני. תושביה היהודים השתייכו לקנאים בתקופת המרד הגדול (66–70 לספירה. יוסף בן מתתיהו, מושל הגליל בתקופת המרד, הגיע לסכנין, כאשר נאלץ לסגת מערב (היא עראבה הערבית, כיום). סכנין, הנקראת גם סכני, הייתה אחד המבצרים של יוסף בן מתתיהו.
מרכז רוחני בתקופת המשנה והתלמודבתקופת המשנה והתלמוד הייתה סכנין למרכז רוחני, יחד עם מספר מרכזים ללימוד תורה של היישוב היהודי בגליל. היה בה בית-כנסת, שנזכר בתלמוד הירושלמי (מיכאל אבי יונה, "גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל", עמ' 136).
היא התפרסמה בחכמים, בתנאים ובאמוראים שיצאו מתוכה. רבי חנינא בן תרדיון נחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. הוא חי בסכנין ועמד בראש בית הדין המקומי. היה לו גם בית מדרש בו לימד תורה ויהודים מערים אחרות נהגו לפנות אליו בשאלות בענייני דיומא. רבי חנינא בן תרדיון נמנה על "עשרת הרוגי מלכות" בתקופת מרד בר כוכבא (132-135). הוא נאסר ע"י הרומאים מאחר שהמשיך ללמד תורה, חרף האיסור. הוא נלקח ע"י הרומאים מבית מדרשו. גופו נעטף בזמורות עץ וכדי והאריך את יסוריו שמו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים מים. הוא נשרף יחד עם ספר תורה. הוא מת כגיבור ואפילו האחראי על ביצוע שרפתו התפעם מאומץ-ליבו. קברו נמצא בסביבת סכנין. בנו הצטרף למורדים ונהרג. אשתו הוצאה להורג ואת בתו אילצו הרומאים להפוך לזונה. גם ברוריה, אשתו של רבי מאיר, הייתה בתו של חנינא בן תרדיון.
בסכנין נמצא קברו של רבי יהושע דסחנין, אשר חי בה במאה ה-4 לספירה. הקבר שימש מקום לעלייה לרגל, ואחד מתלמידיו של הרמב"ן ( רבי משה בן נחמן, מגדולי הרבנים בספרד במאה ה-13 לספירה) ביקר את קברו של רבי יהושע במאה ה-14.
התמיכה בפרסיםיהודי הגליל תמכו בפרסים הססנים שפלשו לארץ ב-614 לספירה ושלטו בה עד 628 לספירה. לאחר שהביזנטינים הצליחו לגרשם, ערב הפלישה הערבית, הם נקמו ביהודים על תמיכתם בפרסים, והרגו ביהודי הגליל.
הכיבוש המוסלמי והנוצריהמוסלמים כבשו את סכנין לאחר קרב ירמוך בשנת 636 לספירה מידי האימפריה הרומית המזרחית (ביצנץ). הם בנו את סכנין הערבית על חורבות סכנין, שהייתה ישוב יהודי בתקופה הביזנטינית.
בתקופת מסעי הצלב עברה סכנין לידי הנוצרים עד קרב חיטין (1187), כאשר סלאח א- דין החזירה לשלטון מוסלמי.
שלטון התורכיםבתקופת השלטון התורכי היא שמשה מרכז אזורי. השיח' דהאר אל עומר כבש אותה וסיפח אותה לממלכתו, אך הובס ע"י התורכים ב-1775. סכנין חזרה לשלטון תורכי. בסוף המאה ה- 19 חיו בה 700 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוט נוצרים.
בתקופת המנדט הבריטי היא הפכה לעיר מרכזית של ערביי הגליל. לאחר קום המדינה היא נכללה בתחומי המדינה. בשנת 1978 היו בה כ- 13,000 תושבים. כיום חיים בה 25,000 תושבים, רובם מוסלמים, ומיעוטם נוצרים.
ד''ר רבקה שפק-ליסק
23/5/2008
http://omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=18321&MenuID=862&ThreadID=1014022
נושא: סכנין - עיר יהודית שנכבשה ע"י הסרטן המוסלמי הנאצי (נקרא 4810 פעמים)