א. הבנתי, וזה עדיין לא מצחיק אותי.
ב. כמו שאמרתי קודם, אין להם יכולת לקחת אחריות מוסרית למעשיהם או להבדיל בין טוב ורע - ולפיכך, הם עדיין לא בגדר "אדם" כמשהו מוגמר שעומד בפני עצמו, וזו בדיוק הסיבה שלילדים אין זכות הצבעה, שלא חלים עליהם אותם חוקי ענישה וכו'. כמובן שזה לא שולל את היותם בני אנוש, ואין שום הצדקה מוסרית להריגתם, אבל הם אינם נושאים באותן חובות ובאותן זכויות של בגירים. כנ"ל לגבי אנשים בלתי-שפויים מבחינה רפואית.
ג. וכמו שציינתי קודם, חינוך לא קשור בבתי-ספר; חינוך מתבצע בכל מקום, בכל שלב של החיים שלך. פירושו הקניית ערכים ונורמות, תלמד סוציולוגיה 3 שנים (שלא מויקיפדיה) ואז תחזור אליי. "חינוך" יכול להיות הקניית ערכים כמו ציונות או דמוקרטיה, ויכול להיות הקניית נורמת התנהגות בסיסית כמו לעשות צרכים בשירותים או להחזיר כלים למטבח אחרי האוכל. בכל מקרה, העובדה שמושגי הטוב והרע אינם זהים בכל מקום, פירושה שבני האדם לא נולדו איתם.
ד. במקום לתקוע לי משפטים מפוצצים ולהמליץ לי לקרוא ספרים, בא לך לתת לי פרדוקסים (כביכול) ולתת לי לענות עליהם?
ה. האמת יכולה להיות מוצגת בכמה אופנים - התשובה "2" יכולה להיות גם "10" בצופן בינארי. זה לא סותר; אלה שתי דרכי ביטוי לאותה האמת.
ו. האמת כפי שאני מציג אותה היא מוחלטת; היא קיימת בלי קשר לתפיסה או אי-תפיסה של אנשים לגביה. בהתאם לדוגמה הקודמת, זה לא ש"במצב מסויים" או "לדידו של אדם מסויים" אנארכיזם זו האידיאולוגיה הנכונה, הטובה והאמיתית; אנארכיזם זו האידיאולוגיה הטובה, הנכונה והאמיתית בכל מצב - גם אם אנשים לא מכירים בה.
והטענה שלי, למרות ניסיונות ההתחמקות הברורים שלך, היא שיש אמת כיוון שהיא אינה יכולה שלא להתקיים, ושמצאתי את האמת - יחד עם זאת, אני מכיר בעובדה שיכול להיות שאני טועה ולפיכך אני מעמיד את האמת "שלי" במבחן. ובלי קשר לאמת האמפירית, יש לי "אמונות" א-אמפיריות, אבל כמו שאמרתי, אני לא מנסה להשתמש בהן כהצדקה לוגית למה שאני אומר או עושה.
ז. אינקויזטור? כי אני חושב שאני צודק וכולם טועים? בכלל לא. אני חושב על הויכוחים שלי בתור ניסוי אמפירי - כל תוצאה של הויכוח, אם הוכחה צדקתי או טעותי, היא מבורכת בעיניי. הדעות שלי השתנו בעבר, ויכול להיות שהן ישתנו בעתיד, אבל האמת "שלי" היא האמת הנכונה, ולא אף אמת אחרת.
ואני לא בטוח שהבנתי למה התכוון הרמב"ם, בא לך לתרגם את זה?
א.) העולם מצחיק אז צוחקים.
ב.) זאת אומרת שהחלוקה שלך היא חלוקה פורמליסטית-חוקתית, קרי: מה שספר החוקים של מדינת ישראל (שההצמדות שלך אליו היא כפייתית באופן מבחיל, אני חייב לציין) מגדיר אדם למול "בן אנוש", מה גם שאתה מחבר בין זכויות אזרח למושג אדם כשלעצמו שגם הוא לא ברור, האם ההרשאה הדמוקרטית (שגם על זה אפשר להתווכח) לאדם להטיל איזה פתק לקלפי, היא זו שתקבע מעבר בין סטאטוס "בן אנוש" לסטטאטוס "אדם"? (ההבחנה הזאת כשלעצמה היא כשלעצמה לא נכונה).
האם אדם במדינה בה לא מתקיימים בחירות לא יקרא "אדם" כי הוא לא בעל זכות להטיל פתק לתיבת קלפי?
האם העובדה שאדם מסויים נמצא מחוץ למדינתו ואי אפשר להחיל עליו חוקים ו/או זכות הצבעה באותו הזמן אז הוא יוצא מסטטאטוס אדם?
האם אחד כזה שיחליף אזרחות למדינה אחרת כבר יצא מגדר אדם?
ג.) אני לא צריך ללמוד סוציולוגיה בשביל להבין מהו חינוך, עכשיו שגם טרחת להוסיף- נורמות, עם זה כבר אני נוטה להסכים.
אבל ישנו צורך גם להזכיר שישנו היום חשיבה במערב שהמושג "חינוך" כבר חצה קווים להגדרה "שטיפת מוח" לכן ביקשתי הגדרה מדוייקת מצידך.
ד.) בא לתת לך להשכיל במקום שתדבר שטויות, בא לי לערער לך את תפיסת עולמך דרך הפילוסופיה לאור "ההגנה הכי טובה היא התקפה".
ואם רצונך בכך אז הנה קח פאראדוקס ותתמודד:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,12488.0.htmlה.) אז אתה מסכים איתי עקרונית, מה שכתבת כאן הוא בדיוק מה שאני כתבתי בהודעתי הקודמת, ההבדל העיקרי בינינו הוא שאתה טועה כי אי אפשר לחיל על העולם שאיננו בינארי כלל ועיקר, הופעה בינארית, כפי שכבר הראתי לך קודם.
העולם איננו תוכנת מחשב, ואתה לא נמצא במטריקס.
ו.) זאת אומרת שאתה מכיר בקיומו של "עולם האידאות" האפלטוני, אני מקווה שאתה מודע לעובדה שאריסטו דוחה קיומו של "עולם" כזה.
אידאולוגיה כשלעצמה היא לא אמת בפני עצמה, אלא לכל היותר פנומנה של אמת שכזאת.
כאן אתה טועה ובגדול.
אני מסיק מסעיף זה שלך, שאתה פוזיטיביסט, דבר שאולי אתה לא תחשוב כנכון לגבך, אבל זה ניתוח מדויק לאור התפתחות החשיבה הפילוסופית במאה ה-20.
אוונגרד המערב עבר מפוזיטיביזם לפוסט-מודרניזם בשל העובדה שהפוזיטיביסטים שהעמידו את כל הנחותיהם לחקירה רדוקציונית חריפה שהביאה אותם גם לערער על הנחות היסוד הבסיסיות ביותר שלהם שהם היו אקסיומטיים.
זה בדיוק מה שאני עושה לגביך, ניתוח רדוקציוני בשביל לערער את הנחות היסוד שלך, בנתיים, זה די מצליח.
מה גם שאתה עכשיו עושה ניתוק בין השכל לרצון שלך או כפי שאמר אריסטו לתלמידיו: "כשאני אוכל, אינני אריסטו".
לצורך הדיון אני מערער על קיומו של אמת א-אמפירית כיש קיים.
ז.) איך אתה שכל-כך טוען להיות אדם משכיל וחכם, שטוען לחקור את האמת (שהיא בלוף פילוסופי מהחל ועד כלה) ולהעמיד אותה למחקר התבונה,
לא מסוגל להתמודד עם אחד מגדולי הפילוספים (בין השאר) ובין גדולי עמך מימי הבייניים?
אני אתרגם לך את דברי הרמב"ם מחר בעזרת ה'.
העזר בסבלנות (שאין לך כנראה)