אתה מפספס כמה דברים בניסיון שלך להבין את הקב"ה ואת העולם.
א.קודם כל,מוות זה לא סוף.
ההפך,זה התחלה.
אם תיקח אדם שבמיתתו התכפרו לו חטאיו,הרי שבעולם הבא (הנצחי) נשארו לו רק מצוות!
וכי יש בזה אפילו קמצוץ של "רוע" ?!
האדם שנרצח (בפרט אם מדובר באנשים שנרצחו רק בגלל יהדותם,מה שהופך אותם להרוגי מלכות,כלומר בדרגתו של רבי עקיבא והרוגי מלכות מקדמא דנן) מאבד את ה"לכלוך" שצבר על נשמתו בעולם הזה,וכמו שצורף מנקה זהב ומסיר ממנו חתיכות שדבוקות בו ממש,כך גם על דרך המשל,האלוקים מסיר את ה"לכלוך" באמצעות ייסורים/מיתות משונות לא עלינו ועל אף אחד מישראל וכו',ולאחר מיתתו מגיע אותו האדם נקי וזך אל חיי העולם הבא,הענוג הרצוף הנצחי של הנשמה,וכל שנשאר לו לעשות הוא ליהנות ממעשי ידיו שהרוויח בעמל ולא בצדקה בעולם הזה.
ב. בסוף הסרטון שהבאת השחקן שמדבר מגיע למסקנה: הקב"ה הפך עצמו לאויבינו.
מכיר את פרשת בחוקותי?
שים לב לדברים הבאים:
"וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. טו וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי. טז אַף-אֲנִי אֶעֱשֶׂה-זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת-הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת-הַקַּדַּחַת, מְכַלּוֹת עֵינַיִם, וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ; וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם, וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם. יז וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם; וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין-רֹדֵף אֶתְכֶם."
ומה יקרה אם עדיין לא ישמעו?
"וְאִם-עַד-אֵלֶּה--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי: וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. יט וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. כ וְתַם לָרִיק, כֹּחֲכֶם; וְלֹא-תִתֵּן אַרְצְכֶם, אֶת-יְבוּלָהּ, וְעֵץ הָאָרֶץ, לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ."
ומה יקרה אם בכל זאת לא ישמעו ויאמרו "זה רק מקרה"?
" וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי--וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. כב וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם, וְהִכְרִיתָה אֶת-בְּהֶמְתְּכֶם, וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם; וְנָשַׁמּוּ, דַּרְכֵיכֶם. כג וְאִם-בְּאֵלֶּה--לֹא תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי."
ואם עדיין לא ?
וְהָלַכְתִּי אַף-אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. כה וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם-בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם, אֶל-עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד-אוֹיֵב. כו בְּשִׁבְרִי לָכֶם, מַטֵּה-לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל; וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תִשְׂבָּעוּ. {ס} כז וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי. "
ואם זה עדיין למרות הכל בכל זאת "מקרה" ?
"וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. כט וַאֲכַלְתֶּם, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם; וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם, תֹּאכֵלוּ. ל וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת-בָּמֹתֵיכֶם, וְהִכְרַתִּי אֶת-חַמָּנֵיכֶם, וְנָתַתִּי אֶת-פִּגְרֵיכֶם, עַל-פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם; וְגָעֲלָה נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. לא וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם. לב וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי, אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. לג וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. לד אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם--וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת-חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב, וְרֹדֵף אָיִן; וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. לח וַאֲבַדְתֶּם, בַּגּוֹיִם; וְאָכְלָה אֶתְכֶם, אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם, אִתָּם יִמָּקּוּ. מ וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲוֹנָם וְאֶת-עֲוֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. מא אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת-עֲוֹנָם".
אתה שם לב שבעצם הכל כבר סוכם מראש בתורה? "ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם" ?! "ולא תהיה לכם תקומה לפני אויביכם"?! "ואכלה אתכם ארץ אויביכם" ?!
נשמע לך מוכר נכון ?
אני מציע לך להחכים ולראות שגם בשנים שקדמו לשואה ואפילו במהלכה,היו כמה שלבים,ואף לא פעם אחת לא חשבו היהודים באירופה (שרבים מהם היו מתבוללים וחילונים גמורים,כדוגמת הרפורמים של אותם הימים ששינו את שפת התפילה לגרמנית מעברית,הכניסו עוגב לבית הכנסת,והכריזו על ברלין כירושלים החדשה.) אולי זה לא מקרה?! אולי אנחנו צריכים לשוב בתשובה ולשבת על הרצפה ולצום וללבוש שק ולבכות על העוונות שלנו,אולי הקב"ה יעזור לנו?
אבל לא ,החליטו ללכת בקרי,אמרו "זה רק מקרה,הצטרפות מקרים..."
ואז,צעד אחר צעד...
עליית המפלגה הנאצית :מקרה.
חוקי נירנברג :מקרה.
גטאות :מקרה.
בורות הריגה :מקרה.
מחנות השמדה :מקרה.
והנה עוד מקרה ועוד מקרה,ונוצרה לה הצטרפות מקרים קטנה שנקראה :"השואה".
אתה יודע,כבר קרה כמה פעמים שקמו ורצו להשמיד אותנו לחלוטין.
שמעת על חג פורים ? רצו להשמיד אותנו,החלטנו לא להגיד מקרה! חזרנו בתשובה! ומה קרה? ונהפוך הוא!
יותר מ-75,000 שונאי ישראל נהרגו במקום! (אם אני מדייק במספרים) המן וכל זרעו נתלו על עץ גבוה!
נו מה אתה אומר,אתה לא חושב שהיה עדיף לנו,לו היינו חוזרים בתשובה? אני אישית חושב שכן....
ג. הקב"ה אוהב את עם ישראל יותר מכל שאר הברואים.
למה? מפני שעם ישראל עושים נחת רוח ליוצרם,זוכים במצוות,וראויים לקבל את הטוב של הקב"ה,שהוא טוב ומטיב,ולכן ברא את העולם,כדי להיטיב עם הברואים שיזכו לכך.
האם זה אומר שהקב"ה נהנה להרוג את שאר הברואים כדי לעזור לעם ישראל? ממש לא !
כשטבעו המצרים בים,רצו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה',ואמר להם הקב"ה:"מעשי ידי טובעים בים,ואתם רוצים לומר שירה?!"
משמע,לא שמח הקב"ה בכך שהטביע את המצרים,אך ישראל עושים לו נחת רוח יותר מכל שאר הברואים,לכן מעדיף אותם על שאר הבריות.
עד כאן תשובה מנומקת ומוסברת לעומק.
אם יש לך דברים שלא הבנת,בבקשה,אבל אנא,רק שאלות לעניין,מכיון שאין טעם לעבור שוב על כל הנושאים,קיבלת תשובות מקיפות.
סקר