בעיקבות שאלה של ציפורה בנשוא "מעמד האישה ביהדות" ראיתי לנכון לעלות כמה דברים בנושא בקיצור נמרץ:
בבואנו לבחון את מעמדה של האישה בכתובים, רואים אנו שכבר בימי המקרא נשים מילאו תפקידים חשובים בקדמת הבמה הציבורית. עם הנשים שמוזכרות נמנות האמהות (שרה, רבקה, רחל ולאה), בנותיו של לוט, בנות צלופחד, יוכבד אם משה, מרים הנביאה (אחות משה), דבורה הנביאה, חולדה הנביאה, עתליה המלכה, , אביגיל אשת דוד המלך, מיכל ומרב בנות המלך שאול, אסתר המלכה ועוד דמויות רבות.
במקומות שונים עמדו חכמים על צדקותה של האישה. "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים" (מסכת סוטה יא, ב), הנשים לא השתתפו בחטא העגל ובחטא המרגלים. "נשים רחמניות הן" (מסכת מגילה יז, ב). תורתו של הבעל נזקפת גם לזכותה. "נתן הקדוש ברוך הוא בינה יתירה באישה מבאיש" (מסכת נדרים מה, א).
לפי ההלכה יש לגבר זכויות וחובות רבות מאשר לאשה. האישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך מחוייבת בכל שאר המצוות ובמיוחד במצוות לא תעשה, שביחס אליהן אין הבדל בין נשים לגברים, מכיוון שהשווה הכתוב אישה לאיש לכל איסורין שבתורה. חכמים קבעו כי הנשים חייבות רק במצוות לא תעשה שבתורה למעט שלוש ("בל תקיף", "בל תשחית" ו"בל תיטמא למתים"). לעומת זאת, במצוות עשה הנשים פטורות מלבד מצוות "שאין הזמן גרמן", כלומר שאינן תלויות בזמנים מוגדרים. הסבר נפוץ לפטור אישה מחלק מהמצוות לפיו האישה מושלמת יותר מהגבר, ועל כן פחותה הזדקקותה לתיקון שצופנות בחובן המצוות.
ברוריה, שהייתה אישתו של התנא רבי מאיר, הייתה ידועה בלמדנותה ואף השתתפה בוויכוח הלכתי עם התנאים.
רבנו גרשום מאור הגולה (960 - 1040) - מגדולי חכמי ישראל. מנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11. תיקן תקנות ששינו בצורה מרחיקת לכת את מעמדה של האישה ביהדות. שתי התקנות הידועות ביותר המיוחסות לו אסרו על ריבוי נשים ועל גירוש אישה בעל כורחה.
במסורת היהודית, מ"אשת חיל" שבמשלי ועד לכתבים אורתודוקסים בני ימינו, יש לא מעט מקורות שהתייחסותם לאישה חיובית ביותר.
