http://www.inn.co.il/News/News.aspx/173385פרס: הטרור מנע מדינה פלסטינאית
בטקס השבעת שופטים צבאיים פרס הנשיא את משנתו בנושאי מוסר וטוהר הנשק, והוסיף: "ניצחנו בכל שבע המלחמות ושתי האינתיפאדות שידענו".
אריה אהרון
במשכן בית הנשיא התקיים היום טקס השבעת שופטים צבאיים, בטקס פרס שמעון פרס את משנתו בנושאי מוסר וטוהר הנשק, ואמר: "הדילמות העומדות בפני המשפט הצבאי הן קשות מהדילמות העומדות בפני המשפט האזרחי. במלחמה, ובעיקר בלוחמת טרור, הקדושה קודמת לצדק, ועל כן גם הטרור אינו מכבד חוקים. ואין אצלו אבחנה בין רצח למלחמה. ומשהמטרה מקדשת את האמצעים, אין משמעות למשפט. זו לא רק מלחמה בין שני צדדים, זו התנגשות בין עולם ערכי לעולם קנאי".
"מה שהטרוריסט הפנאטי מרשה לעצמו, המתגונן הערכי שולל בתכלית השלילה. טרוריסט יורה ללא אבחנה, לעבר ילדים, נשים, זקנים, ואזרחים חפים מפשע. המתגונן אינו מרשה לעצמו, לירות אלא לעבר התוקפים והוא נמנע מלפגוע באנשים חפים מפשע ובוודאי שלא בילדים, נשים וזקנים. הוא נמנע מלעשות זאת לא מפני שאין לו יכולת כזו, אלא מפני שהוא דוגל בסולם ערכים אחר. סולם שכולל צדק, חוק ומשפט. סולם שיש בו כבוד לחיים. וכבוד לאדם".
"כאשר החייל המתגונן עומד למשפט, הוא אינו עומד למשפט לפי הקוד של רצח טרוריסטי, אלא לפי הקוד שהוא בחר לעצמו. כלוצמר לפי המורשת שבה הוא מאמין, מורשת שיש לה כללי מוסר גם בשעת סכנה. המצב מסובך שבעתיים, כאשר החייל צריך להשיב למקור הירי, שנמצאים בו נשים וילדים. ועל אף הצורך לשתק את מקור הירי, המתגונן נמנע לעשות זאת, לא מטעמי היגיון של הקרב אלא מטעמי מצפון, המחייב הבחנה בין פושעים לבין חפים מפשע, גם כאשר הפושעים בחרו בחפים מפשע כמגן שלהם".
פרס הוסיף כי "בקרב קיימים שטחים מתים ושטחים אפורים שאינם מאפשרים אבחנה או מחמת קוצר זמן או מחמת מסתורי שטח. לקרב יש קצב משלו שהוא מהיר מהקצב הדרוש לאבחנה מדוקדקת. תמונת הקרב אינה תמיד ברורה. אני זוכר שאחת מהתפרצויות הזעם בינינו לבין לבנון נגרמה כתוצאה מזה שחייל ירה לעבר פועל בניין לבנוני שהלך בקו העימות כשהוא נושא על גבו סולם. במשקפת, הוא נראה כצללית, כאיש נושא נשק. בשעת דמדומים, או בערוב היום, או בזמן הדוחק, כשצריך לקבל החלטה במהירות של הרף עין, הזמן הדרוש לשיקול דעת או לבחינה נוספת, כמעט ואינו קיים. זה "או אתה או אני". ובכל זאת נדרש מהחייל איפוק, גם במסגרת תנאים כאלה, במצב קשה מנשוא. אנו יודעים שבמקרים לא מעטים מפקדים וחיילים סיכנו את עצמם, כדי שלא להפר את הערכים בהם הם דוגלים".
"לקוד המוסרי יש מחיר. הרצח הוא זול ומהיר - אין לו ניצרות של צדק. ואף על פי כן, ראוי להגן על הצדק ועל החוק ועל המשפט, גם מפני שבסופו של יום הם יביאו נצחון. ואפילו, כבר בראשיתו הקרב בהיעדר משפט, נעדר הטעם שבחיים. כפי שהתבטא אחד מראשי הטרור: "אנחנו מאוהבים במוות". ואילו אנו מעדיפים את האדם החי, שוללים התאבדות, ומגינים על כבוד האדם ותקוות קיומו".
לדבריו הביא הוכחה מתולדותיה של מדינת ישראל: "כאשר אנו מסכמים שישים שנות קיום מדינת ישראל, אפשר לומר שאף על פי שלא התפתינו לנוחיות שבאי צדק, ניצחנו בכל שבע המלחמות ושתי האינתיפאדות שידענו. ואילו הטרור והתוקפנות לא רק שלא הכריעו אותנו אלא גרמו לעמם נזק בל ישוער. ללא טרור, יתכן וכבר הייתה קמה מדינה פלשתינאית. ללא טרור, לבנון הייתה נשארת מאוחדת. ללא הטרור של סאדאם חוסיין, גם כלפי בני עמו, עיראק לא הייתה מתבוססת בדמה. הנשיא מובארק אמר בצדק שאין הוא מוכן שיפלו עוד פעם כ-150 אלף צעירים מצריים, על מזבח של מלחמה יזומה, כאשר בדלת האחורית חיכה השלום, כאלטרנטיבה חיה".
