כתב נושא: פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.  (נקרא 1778 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אֵיתָן

  • מנהל הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 5493
  • כל המרחם על ערבים,סופו להתאכזר על יהודים.
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« ב- : פברואר 22, 2008, 14:31:53 »
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/171988

'המוסלמים מבינים שאנחנו לא האוייב'
ראש מועצת המסגדים בהודו נפגש הבוקר עם נשיא המדינה ואמר לו "זו לא מלחמה בין דתות ואם יש לנו אל אחד למה שלא נהיה משפחה אחת".
אורנית עצר


נשיא המדינה, שמעון פרס, אירח הבוקר במשכן הנשיא משלחת בראשות ראש מועצת המסגדים והאימאמים בהודו, האימאם מאולנה ג'מיל איליאסי ודן עימו בנושא השלום במזרח התיכון ובחיזוק הקשר הבין-דתי בין היהדות לאיסלם.

אימאם איליאסי סיפר לנשיא כי האוכלוסייה המוסלמית בהודו מתעניינת מאוד בנעשה באיזור וכי חשוב לו לדעת כי תהליך השלום מתקדם, "כבוד הנשיא, אני שמח על כך שאני נפגש עמך מעומק ליבי. אני מתפלל לאללה כי המלחמה תסתיים ויהיה כאן שגשוג ואהבה. אנחנו רוצים לאחל לישראל צדק ושלמות. זו מדינה שיש לה טכנולוגיות חדישות והתקדמות וקידמה ואנו מקווים להתקדמות בסוגיית הפלשתינאים."

הוא הוסיף כי הוא אינו מבין למה השוני, הסכסוכים והעוינות למרות שאנחנו שייכים לאותה האם. וביקש מהנשיא להביא לפיוס והפסקת שפיכות הדמים בעולם מתוך תקווה שיחול פה הביטחון, הפיוס והשלום.

הנשיא הודה לאורחו על המילים החמות ואמר, "בשבילי זו חוויה חשובה לקבל אותך בבית הזה. אני יודע שאתה מייצג חצי מיליון אימאמים וקהילה מוסלמית בהודו שמונה 180 מיליון מאמינים. וזה מוכיח ביתר שאת שהאויב שלנו הוא לא המוסלמים ושהמוסלמים מבינים שאנחנו לא האויב שלהם. זו לא מלחמה בין דתות ואם יש לנו אל אחד למה שלא נהיה משפחה אחת." הנשיא הביע תקווה כי דבריו של אימאם איליאסי יישמעו בקרב כל האנשים ללא הבדל דת ולאום.

"חייבים להגיע לשלום עם שכינינו הפלסטינאים", אמר פרס והוסיף, "ההנהגות משני הצדדים כנות במאמצים שלהן להגיע לשלום אמיתי וכולל, האתגר יהיה להוריד הסכמות אלה להסכם כתוב שימומש".

"הם מחפשים דרך לנסח שלום שכבר קיים בראש. הקושי הוא לתרגם את ההסכמות שקיימות להסכם כתוב, אמר הנשיא לאורחיו והוסיף כי "היות שאנו כתבנו את התנ"ך ואתם את הקוראן והוכחנו שיש לנו יכולת כתיבה – אין סיבה שלא יצליחו."
"מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל"


מנותק אֵיתָן

  • מנהל הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 5493
  • כל המרחם על ערבים,סופו להתאכזר על יהודים.
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #1 ב- : פברואר 22, 2008, 14:34:56 »
 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם׃ 2 דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ 3 כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה; אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ׃ 4 אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה; אֶת־הַגָּמָל כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 5 וְאֶת־הַשָּׁפָן, כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 6 וְאֶת־הָאַרְנֶבֶת, כִּי־מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא לָכֶם׃ 7 וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא גֵּרָה לֹא־יִגָּר; טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 8 מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃ 9 אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ, מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם; כֹּל אֲשֶׁר־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ׃ 10 וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם; שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם׃ 11 וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וְאֶת־נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ׃ 12 כֹּל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃ 13 וְאֶת־אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן־הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם; אֶת־הַנֶּשֶׁר וְאֶת־הַפֶּרֶס, וְאֵת הָעָזְנִיָּה׃ 14 וְאֶת־הַדָּאָה, וְאֶת־הָאַיָּה לְמִינָהּ׃ 15 אֵת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ׃ 16 וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת־הַתַּחְמָס וְאֶת־הַשָּׁחַף; וְאֶת־הַנֵּץ לְמִינֵהוּ׃ 17 וְאֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַשָּׁלָךְ וְאֶת־הַיַּנְשׁוּף׃ 18 וְאֶת־הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת־הַקָּאָת וְאֶת־הָרָחָם׃ 19 וְאֵת הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה לְמִינָהּ; וְאֶת־הַדּוּכִיפַת וְאֶת־הָעֲטַלֵּף׃ 20 כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃    ס    21 אַךְ אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ, מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע; אֲשֶׁר־לֹא (לוֹ) כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, לְנַתֵּר בָּהֵן עַל־הָאָרֶץ׃ 22 אֶת־אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ, אֶת־הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ, וְאֶת־הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ; וְאֶת־הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ, וְאֶת־הֶחָגָב לְמִינֵהוּ׃ 23 וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, אֲשֶׁר־לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃ 24 וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 25 וְכָל־הַנֹּשֵׂא מִנִּבְלָתָם; יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב׃ 26 לְכָל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה, טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא׃ 27 וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־כַּפָּיו, בְּכָל־הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל־אַרְבַּע, טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 28 וְהַנֹּשֵׂא אֶת־נִבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב; טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם׃    ס    29 וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ׃ 30 וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת׃ 31 אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל־הַשָּׁרֶץ; כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 32 וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל־כְּלִי־עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ־עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל־כְּלִי אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד־הָעֶרֶב וְטָהֵר׃ 33 וְכָל־כְּלִי־חֶרֶשׂ, אֲשֶׁר־יִפֹּל מֵהֶם אֶל־תּוֹכוֹ; כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ׃ 34 מִכָּל־הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל־מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה, בְּכָל־כְּלִי יִטְמָא׃ 35 וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא, תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם; וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם׃ 36 אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה־מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר; וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא׃ 37 וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם, עַל־כָּל־זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ; טָהוֹר הוּא׃ 38 וְכִי יֻתַּן־מַיִם עַל־זֶרַע, וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו; טָמֵא הוּא לָכֶם׃    ס    39 וְכִי יָמוּת מִן־הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר־הִיא לָכֶם לְאָכְלָה; הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 40 וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב; וְהַנֹּשֵׂא אֶת־נִבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב׃ 41 וְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל׃ 42 כֹּל הוֹלֵךְ עַל־גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע, עַד כָּל־מַרְבֵּה רַגְלַיִם, לְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; לֹא תֹאכְלוּם כִּי־שֶׁקֶץ הֵם׃ 43 אַל־תְּשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם׃ 44 כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ 45 כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי׃ 46 זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם; וּלְכָל־נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל־הָאָרֶץ׃ 47 לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר; וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת, וּבֵין הַחַיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל׃
"מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל"


מנותק אושרי

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1783
  • מוות לנצרות, יחי אודין והמטאל :)
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #2 ב- : פברואר 22, 2008, 14:49:22 »
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם׃ 2 דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ 3 כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה; אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ׃ 4 אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה; אֶת־הַגָּמָל כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 5 וְאֶת־הַשָּׁפָן, כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 6 וְאֶת־הָאַרְנֶבֶת, כִּי־מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא לָכֶם׃ 7 וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא גֵּרָה לֹא־יִגָּר; טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 8 מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃ 9 אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ, מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם; כֹּל אֲשֶׁר־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ׃ 10 וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם; שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם׃ 11 וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וְאֶת־נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ׃ 12 כֹּל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃ 13 וְאֶת־אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן־הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם; אֶת־הַנֶּשֶׁר וְאֶת־הַפֶּרֶס, וְאֵת הָעָזְנִיָּה׃ 14 וְאֶת־הַדָּאָה, וְאֶת־הָאַיָּה לְמִינָהּ׃ 15 אֵת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ׃ 16 וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת־הַתַּחְמָס וְאֶת־הַשָּׁחַף; וְאֶת־הַנֵּץ לְמִינֵהוּ׃ 17 וְאֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַשָּׁלָךְ וְאֶת־הַיַּנְשׁוּף׃ 18 וְאֶת־הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת־הַקָּאָת וְאֶת־הָרָחָם׃ 19 וְאֵת הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה לְמִינָהּ; וְאֶת־הַדּוּכִיפַת וְאֶת־הָעֲטַלֵּף׃ 20 כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃    ס    21 אַךְ אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ, מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע; אֲשֶׁר־לֹא (לוֹ) כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, לְנַתֵּר בָּהֵן עַל־הָאָרֶץ׃ 22 אֶת־אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ, אֶת־הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ, וְאֶת־הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ; וְאֶת־הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ, וְאֶת־הֶחָגָב לְמִינֵהוּ׃ 23 וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, אֲשֶׁר־לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃ 24 וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 25 וְכָל־הַנֹּשֵׂא מִנִּבְלָתָם; יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב׃ 26 לְכָל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה, טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא׃ 27 וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־כַּפָּיו, בְּכָל־הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל־אַרְבַּע, טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 28 וְהַנֹּשֵׂא אֶת־נִבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב; טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם׃    ס    29 וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ׃ 30 וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת׃ 31 אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל־הַשָּׁרֶץ; כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 32 וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל־כְּלִי־עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ־עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל־כְּלִי אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד־הָעֶרֶב וְטָהֵר׃ 33 וְכָל־כְּלִי־חֶרֶשׂ, אֲשֶׁר־יִפֹּל מֵהֶם אֶל־תּוֹכוֹ; כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ׃ 34 מִכָּל־הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל־מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה, בְּכָל־כְּלִי יִטְמָא׃ 35 וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא, תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם; וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם׃ 36 אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה־מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר; וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא׃ 37 וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם, עַל־כָּל־זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ; טָהוֹר הוּא׃ 38 וְכִי יֻתַּן־מַיִם עַל־זֶרַע, וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו; טָמֵא הוּא לָכֶם׃    ס    39 וְכִי יָמוּת מִן־הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר־הִיא לָכֶם לְאָכְלָה; הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃ 40 וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב; וְהַנֹּשֵׂא אֶת־נִבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד־הָעָרֶב׃ 41 וְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל׃ 42 כֹּל הוֹלֵךְ עַל־גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע, עַד כָּל־מַרְבֵּה רַגְלַיִם, לְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; לֹא תֹאכְלוּם כִּי־שֶׁקֶץ הֵם׃ 43 אַל־תְּשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם׃ 44 כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ 45 כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי׃ 46 זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם; וּלְכָל־נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל־הָאָרֶץ׃ 47 לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר; וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת, וּבֵין הַחַיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל׃
למה אתה מתכוון בזה שאתה כותב את הפרק הזה?



מנותק אֵיתָן

  • מנהל הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 5493
  • כל המרחם על ערבים,סופו להתאכזר על יהודים.
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #3 ב- : פברואר 22, 2008, 14:52:04 »
למה אתה מתכוון בזה שאתה כותב את הפרק הזה?
אין שום סיבה סתם אני זוכר שהרב כהנא הי"ד נאם נאום בכנסת והוא דיבר על פרס והוא ציטט מהפרק.
כי מוזכר בו הרבה דברים מהשורש פ.ר.ס
« עריכה אחרונה: פברואר 22, 2008, 14:52:30 על ידי אֵיתָן »
"מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל"


מנותק IRON_MAN

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 12823
  • L.F בשטח הערבים במתח
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #4 ב- : פברואר 23, 2008, 18:47:30 »
בס"ד

צריך לקרוא לו:שמעון המתרפס >:( >:( >:(
ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל.

ערבים לערב,סודנים לסודן,שמאלנים לאירופה!

מנותק oferst

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1000
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #5 ב- : פברואר 23, 2008, 20:00:31 »
"הם מחפשים דרך לנסח שלום שכבר קיים בראש. הקושי הוא לתרגם את ההסכמות שקיימות להסכם כתוב, אמר הנשיא לאורחיו והוסיף כי "היות שאנו כתבנו את התנ"ך ואתם את הקוראן והוכחנו שיש לנו יכולת כתיבה – אין סיבה שלא יצליחו."

פה הראש שלי נפל על המחברת ונשפכתי מצחוק.

מנותק אֵיתָן

  • מנהל הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 5493
  • כל המרחם על ערבים,סופו להתאכזר על יהודים.
פרס המתרפס מביע עלינו אסונות.
« להגיב #6 ב- : פברואר 23, 2008, 20:15:38 »
"הם מחפשים דרך לנסח שלום שכבר קיים בראש. הקושי הוא לתרגם את ההסכמות שקיימות להסכם כתוב, אמר הנשיא לאורחיו והוסיף כי "היות שאנו כתבנו את התנ"ך ואתם את הקוראן והוכחנו שיש לנו יכולת כתיבה – אין סיבה שלא יצליחו."

פה הראש שלי נפל על המחברת ונשפכתי מצחוק.
פה רואים כמה פרס בז ליהדות ולאיסלם,פשוט המוסלמים לא ממש "משכילים" להבין את מה שהוא אמר.
"מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל"