עד כמה שידוע לי בספר התנ"ך כתוב " ואהבת לרעך כמוך "
נראה שממשלת ישראל דואגת דווקא לערבים יותר מאשר לתושבי המדינה. הרי, היא מעדיפה שתושבי שדרות יופצצו, ורק שאף חף מפשע בעזה לא יהרג.
חוצמיזה הערבים הם בני המשפחה שלנו , למה לשנוא לשווא ?
אני מציע לך להפנות של השאלה ל"דודינו", שהרי הפוגרומים (מאורעות), והטבח בחברון בשנת 1929, ובכלל הכיבושים והכוחניות של מוחמד, לא התחילו בגלל ה"כיבוש היהודי של פלשתינה".
יש לכם בכלל מושג באלו תת תנאים חיים האנשים האלו ?
אני מצטער, אבל זה לא יכול לעניין אותי, ולא יכול לשנות את דעתי.
ביום בו אראה רצון לשיתוף פעולה, ודחיה נרחבת של הטרור, לצד זניחה של תקוות למדינה ערבית נוספת במקומה של מדינת ישראל, אז אולי אתחיל לחשוב על מצבם הקשה של המסכנים הללו.
אני מזמין אותך שוב להפנות את השאלה הזאת לשייח'ים העשירים של המפרץ, ולאירן, שהרי כסף יש, אך הוא מופנה למטרות מעט שונות.
