דוד גרוסמן נאם בפני סטודנטים והזהיר מפני שגרה של פחד: "לעתים אתה מאמין שמלחמה היא הדבר היחיד". והמדינאים? הם צריכים ללמוד מהסופרים.
(הנבלה)
הסופר דוד גרוסמן ששכל את בנו במלחמת לבנון, השתתף הערב בכנס של האוניברסיטה העברית שעסק בסכסוך הערבי-ישראלי בתרבות הישראלית, ודיבר על המשמעות של החיים באזורנו, על ההשפעה ותופעות הלוואי והזהיר מפני איבוד צלם אנוש. בדבריו המליץ גרוסמן לישראלים לשנות את התפיסה כלפי הפלשתינים, ומדינאים המליץ לחשוב יותר כמו סופרים, ולהזדהות יותר עם מצבם של האנשים שאותם הם מנהיגים. "כשחיים במאבק בלתי פוסק על עצם הקיום, אנחנו לפעמים מתחילים להאמין בסתר לבנו שהמלחמה היא הדבר העיקרי בחיים האלה".
גרוסמן הסביר בהרצאה כי "לחיות באזור אסון פירושו, להיות קפוץ, פיזית ונפשית. השרירים של הגוף והנפש דרוכים, מוכנים כל הזמן למכה, מוכנים למצב של הימלטות. כשחיים באזור אסון נמצאים כל הזמן על המשמר, וכל כולך דרוך ומוכן לכאב ולהשפלה. אתה מקיים שגרת חיים שלמה, שמבלי להרגיש היא ספוגה בהשפלה ואתה לא מרגיש עד כמה החרדה והפחד מעוותים, ולאט לאט אתה טובע, כיחיד וכחברה. אתה לא מרגיש עד כמה היא גוזלת ממך את טעם החיים".
הסופר הסביר כי הכתיבה בשבילו היא דרך להישאר שפוי, דרך לתפוס נקודת אחיזה בחיים. "אנחנו כל כך שקועים בעיוות הזה, שאנחנו לא תופסים מה המחיר שאנחנו משלמים ואנחנו לא מעיזים לחלום על מלוא האפשרויות שחיי שלום יכולים להציע לאדם. אם נתבונן סביבנו נאלץ להודות שאנחנו מכינים את עצמנו כל הזמן לאסון הבא".
גרוסמן טען כי דרך ההתמודדות שלנו עם המצב שבו אנו נמצאים כל הזמן, היא באמצעות שלילת החלק האנושי של האויב משום שרק כך אפשר להילחם בו: "אני מרגיש את המחיר הכבד שאני משלם, ואת המחיר הכבד שמשלמים האנשים סביבי, בגלל המצב המתמשך".
לא האריך במילים אני יגיד 2 משפטים:
אתס אפס מאופס עלוב ימ"ש בוגד חזיר נאצי,
במקום לנקום את רצח בנך אתה הולך ומתרפס פחדן חזיר.