לק"י [!!!]
ברכת המזון מברכים רק במידה ואוכלים כזית לחם תוך כדי זמן אכילת פרס.
כזית: 30 גרם בנפח (בערך כדי לדחוס לקופסת גפרורים), אכילת פרס: 4 דקות.
יש עוד מקרים בהם תברך לאחר האוכל 'ברכת המזון'.
יש פיצות שבמקום מים בבצק יש חלב ומברכים עליהם מזונות. אולם כשאוכלים את הפיצה בתור ארוחה [ולא סתם קפיצה למשולש אחד בדרך לאנשהו..] מברכים 'ברכת המזון' למיטב ידיעתי.
גם לגבי עוגות, או יותר נכון כמות 'כזית' של עוגות שאוכלים אותה בתור ארוחה מברכים לאחמ"כ 'ברכת המזון'.
לציין שעל העוגות נברך בתחילה 'מזונות' בשונה מהפיצה שבמידה ונאכל אותה בתור ארוחה שלימה כן ניטול ידיים ונברך ה'מוציא'.
ולשאלה מס' 3, על הלחם ברור שתצטרך לברך 'המוציא' - תמיד מברכים. ברכה אחרונה? כמו ש'האלקשי' ענה לך. בכ"א אם כן אכלת 'כזית' לחם באמצע הסעודה, תברך 'ברכת המזון' ותכלול גם את תחילת הארוחה. (בשונה בסיטואציה בה אתה סועד כשבתחילה ברכת על הלחם וכללת את הכל [למעט יין] המאכלים, ובסיום הארוחה אתה מגיש קינוח - תצטרך לברך גם עליו - כברכתו)
לעצור באמצע הברכה? לא נראה לי בא בחשבון.
ברכה מייד לאחר האוכל. במקרים גרועים כפי שכבר נכתב (וזה ל'ברכת המזון') עד 72 דקות.
וסתם סיפור שקראתי איפשהו בעניין פרנסה/לקוחות/תפילה - לא בדיוק קשור לנושא.
ליהודי אחד, עבדקן היתה חנות. מכולת. וב"ה הצליח לפרנס את משפחתו. הגיע לגבורות, ונפטר.
קם בנו לאחר השבעה ופתח את החנות. לאחר זמן מה שם לב שהוא לא מכניס כסף כמו שאבא שלו היה מכניס.
לא שאבא שלו היה מכניס המון.. אבל כלום הוא לא מכניס...
ומה עושה החבר שלנו-הבן..? כמו כל יהודי - הולך לרבי שלו. ל'חפץ חיים' (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) ושואל אותו לפשר העניין.
שואל אותו הרבי: תאמר לי, מה אביך היה עושה בזמן שלא היו קליינטים בחנות? ענה הבן: קורא פרקי תהילים, משנן משניות..
ענה לו הרבי: הנה הבעיה שלך. אתה, כשלא מגיעים אליך קליינטים, אתה מחכה מחכה, יושב בבטלה והיצר הרע נמצא אצלך. אז הוא מאושר ואין סיבה שיבואו אליך קליינטים. אולם אביך כשלא היו מגיעים אליו קליינטים, היה בתמימותו לומד תורה. היצר-הרע-השטן שלא היה יכול לסבול את זה שהיהודי לומד תורה ככה סתם... והיה חייב להרוס - לכן הביא לו קליינטים וממילא 'הכניס' כסף לעסק ולמשפחה.
הייתי מביא את המקור של הסיפור, רק שאינני זוכר אותו.
