HAYAMIN.ORG
חדשות ודיונים => דיון כללי => נושא נשלח על ידי: ShayAmzaleg1 על יוני 04, 2012, 00:35:37
-
אשת יפת תואר אונס גויה בשעת מלחמה
בהמשך לדיון הזה: http://hayamin.org/forum/index.php/topic,35901.0.html
מה אומר המקרא על אונס גויה בזמן מלחמה המקרא
על הלוחם לעכב את דחפיו המיניים האפשריים, "ועל כן סָתם הכתוב דלת בפניו להבאישה בעיניו, וציווה לגלח ראשה, כדי לאבד תואר שערותיה הנאוות, ולגדל ציפורניה כדי לנוול תואר ידיה, ושֶירשה אותה לבכות חודש ראשון לנוול פניה ולכלות בדמעות עיניה... והכל - כדי להמאיסה בעיניו. שיהא נכנס ויוצא ומתסכל בה ורואה בניוולה"
דבר הראשון התורה אוסרת על אונס גויה בזמן מלחמה והתורה מבהירה ומבקשת לעכב את דחפיו המיניים האפשריים (בפרשת כי תצא) וכדי למגר את החשק ביופי ובגוף של הגויה התורה נותנת אפשרות
לגלח ראשה, כדי לאבד תואר שערותיה הנאוות, ולגדל ציפורניה כדי לנוול תואר ידיה
למרות שזה נראה קצת קיצוני בעייני במיוחד בתקופה הזאת אני מסכים אם התורה ב מ - 100% אני מוכן לעשות לאישה הגויה הכל כדי להמנע מגופה והיופי שלה ולא לאנוס אותה
אונס אישה חסרת ישע = רצח רוחני לכל החיים זה לקחת את הנשמה של האישה ולהרוס לה את החיים העונש על אונס אישה צריך להיות או מאסר עולם בלי יציאה בצינוק או מוות על כיסא חשמלי
אבל התורה נותנת אפשרות לשכנע את הגויה להתגייר ולקחת אותה לאישה מהרצון החופשי שלה אם הלוחם היהודי חושק בה
במידה והלוחם מאס (החל לשנוא אותה) בה, אסור לו להפוך אותה לשפחה, והוא נדרש לשחררה. אסור לו לסחור בה ולמכור אותה לאחר. הלכה זו שמתירה לשאת גויה היא יוצאת דופן מכיוון שהמקרא מתייחס באופן שלילי מאוד לחיתון עם גויים. "וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ." (דברים ז' ג').
-
א. יפה, למדת איך עושים העתק-הדבק מויקיפדיה. אבל להבא הקפד להביא מקור לציטוטים.
למרות שזה נראה קצת קיצוני בעייני במיוחד בתקופה הזאת אני מסכים אם התורה ב מ - 100%
ב. כולי שמחה ואושר שאתה מסכים "אם" התורה. מה התורה היתה עושה בלעדיך?
ג. הסברה שאי אפשר לאנוס יפת תואר היא שיטת רש"י וסברה יחידאה.
הרמב"ם ושאר פוסקים קבעו שהתורה התירה לאנוס שבויות גויות בשעת מלחמה ומיד - ורק ביאה שניה חייבת בניוול ובגיור.
-
א. יפה, למדת איך עושים העתק-הדבק מויקיפדיה. אבל להבא הקפד להביא מקור לציטוטים.
ב. כולי שמחה ואושר שאתה מסכים "אם" התורה. מה התורה היתה עושה בלעדיך?
ג. הסברה שאי אפשר לאנוס יפת תואר היא שיטת רש"י וסברה יחידאה.
הרמב"ם ושאר פוסקים קבעו שהתורה התירה לאנוס שבויות גויות בשעת מלחמה ומיד - ורק ביאה שניה חייבת בניוול ובגיור.
מה? לפי ההלכה מותר לאנוס גויה במלחמה?
-
מותר בתנאים המבוארים ברמב"ם הלכות מלכים פרק ח'.
-
מותר הכוונה לאין בזה איסור או מותר הכוונה למצווה?
מה עם שז"ל, משכב גויה (ואם מדובר בערבים אז גם בהמה) אשת איש וכ' וכ' וכ ?
בכל מקרה אעיין בנושא הזה לעומק...
-
מותר בתנאים המבוארים ברמב"ם הלכות מלכים פרק ח'.
סתאם שאלה מדובר גם במלחמת מצווה?
או רק במלחמת רשות?
-
בדרך כלל מלחמת מצווה תהיה נגד אויב שצריך לאבד לגמרי כך שלא בדיוק רלוונטי.
-
יש הרבה דעות בעניין. אבל אומר בקצרה את הדעות.
בשעת מלחמה אדם פטור מרוב המצוות. בשעת מלחמה מותר לאכול חזיר, לאנוס בלהט הרגע את הנקבות בשטח הכבוש, להחמיץ תפילות וקריאת שמע וכו'.
כל הסיפור של אשת יפת תואר, הוא של ברנש שרצה להביא איתו את המלחמה חזרה לביתו. אומרת לו התורה: לא הגזמת? בסיידר... הייתה מלחמה. לא השתלטת על עצמך. אכלת חזיר. אנסת. היית כמו בהמה. ובמלחמה זה מותר בדוחק רב, בגלל שכשאדם נלחם על החיים שלו לא מתווכחים איתו יותר מדי.
אבל חאלס! נגמר! חוזרים הביתה. המלחמה נגמרה. השבויות הן שפחות, ואתה חוזר להיות בן אדם. יהודי. לא שוכבים עם שפחה. לא מתחתנים עם גויה. למה אתה מביא את זה הבייתה ?
ולכן כדי להרחיק את זה מצווה עליו התורה את כל ההרחקות האלה.
ופרשה שלאחר מכן בתורה, היא פרשת אשה שנואה. ללמדך שהזהירה תורה שאם תתעקש להיות ראש בקיר ולשאת שבויה גויה שגויירה לצורך נישואין מן המלחמה, לבסוף תשנא אותה. כי היא אשת אויב. ואתה הרגת את כל המשפחה שלה. ואתה תזכור איך המשפחה שלה רצתה להרוג אותך. והיא תזכור איך הרגת את כל המשפחה שלה. או שאתה מהעם שהרג את המשפחה שלה...
ואחרי זה מגיעה פרשת בן סורר ומורה. ללמדך שהזהירה תורה שילדים טובים לא יצאו מזיווג כזה.
וכדי להרחיק מכל זה, לפני שיוצאים למלחמה אומר הכהן אל העם: הירא ורך הלבב יפנה וישוב אל ביתו. מפרשים חז"ל: הירא מעבירות שבידו.
ואל המלחמה יוצאים האנשים הצדיקים יותר. הנקיים מחטא. אלא שיש פחות סיכויים שהמלחמה תדרדר אותם.
-
רצוי לא לאכול חזיר בזמן מלחמה , וגם לא לדפוק ערבייה , עם כל הכבוד לזה ש"מותר" ...
שיאכלו טונה .
-
לגבי מה ש"האלקשי" אמר על הרמב"ם.
כמובן שלפי הרמב"ם לא סתם הותר (או אפילו הוצרך) חייל יהודי לאנוס גויה בשעת מלחמה.
קודם כל, זה רק אם הוא הותקף ביצר מיני חזק ביותר (כפי שהרמב"ם עצמו כותב - "אם תקפו יצרו"). זה לא ש"סתם" זה מותר.
מצופה מאיתנו לחשוב למה בכלל הותר/הוצרך דבר כזה.
לדעתי זה מותר בגלל פיקוח נפש (כמו שהותר בשר חזיר בשעת מלחמה).
אם הלוחם נתקף ביצר מיני עז ביותר והוא לא יפרוק, או אז זה עשוי להביא למצב שחייו או חיי חיילים אחרים יהיו בסכנה, בגלל ירידת רוחו שתבוא בגלל שהוא לא סיפק את יצרו המיני. לכן בשל סכנת פיקוח נפש, ייתכן שאפילו חייל יהודי צריך לעשות כך בשעת מלחמה. אבל שוב - רק "אם תקפו יצרו".
חייבים לצאת מנקודת הנחה שהתורה מכירה את נפש האדם יותר טוב מכל אחד אחר.
ואם היא התירה/הצריכה מעשה כזה, סימן שיש לזה סיבה.
ממליץ לעיין גם פה :
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/d6a-2.htm
-
העונש על אונס אישה צריך להיות או מאסר עולם בלי יציאה בצינוק או מוות על כיסא חשמלי
אולי אונס מוות?
-
ואחרי זה מגיעה פרשת בן סורר ומורה. ללמדך שהזהירה תורה שילדים טובים לא יצאו מזיווג כזה.
ואני שואל - מה לגבי ערבים שפרצו מרחם של זונה יהודייה?
האם הם לא ישנאו את היאהוד ש"רצח" את אביהם?
תזכרו את ג'וליאנו חמיס יש"ו.
-
התורה התירה כי התורה התירה. נקודה.
טעמי המצוות הם דבר נחמד, אבל אין מהם נפקא מינה להלכה.
אותו הרמב"ם שכותב בכמה מקומות שגם הקורבנות נתקנו משום שזו היתה צורת העבודה גם אצל עובדי אלילים -
הוא הרמב"ם שמחייב הקרבת קורבנות גם בזמן הזה, ועד סוף הדורות. גזירת הכתוב היא שבמלחמה מותרים דברים
שנאסרו באיסור חמור שלא בשעת מלחמה. אז נכון, יש טעם מאוד הגיוני. אז נכון, חז"ל אמרו שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע.
אבל זו עדיין גזרת הכתוב. ואין אנו דנים בחוקי בשר ודם, אלא בתורה שאת עמקה ושרשה אי אפשר לתפוס בשכל האנושי.
-
התורה התירה כי התורה התירה. נקודה.
טעמי המצוות הם דבר נחמד, אבל אין מהם נפקא מינה להלכה.
אבל זו עדיין גזרת הכתוב. ואין אנו דנים בחוקי בשר ודם, אלא בתורה שאת עמקה ושרשה אי אפשר לתפוס בשכל האנושי.
אני גם חושב שיש דברים שאי אפשר לתפוס לגמרי, אבל עדיין אני חושב שאנו צריכים לחפש הסברים, אפילו אם הם לא יהיו מושלמים.
יש לנו צלם אלוקים, והוא זה שמקשה עלינו לקבל שהתורה התירה אונס, הוא זה שמקשה עלינו לקבל שאסור לעזור לגוי גוסס בשבת (בתנאים מסוימים), הוא זה שמקשה עלינו לקבל את שאנו מצווים לבצע רצח עם (מחיית עמלק).
אותו צלם שהיה אצל אברהם בעת עקדת בנו.
-
פעם ראשונה שאני בכלל שומע שמותר לשכב עם גויה
-
זה לא "מותר".
זה מעין הסכמה שבשתיקה. משהו כמו.. טוב.. המצב היה חמור, זו הייתה שעת מלחמה. אם אתה כזה דפוק ולא הצלחת להתאפק, לא נעניש אותך בהתחשב בנסיבות המאוד מיוחדות...
אני גם חושב שיש דברים שאי אפשר לתפוס לגמרי, אבל עדיין אני חושב שאנו צריכים לחפש הסברים, אפילו אם הם לא יהיו מושלמים.
יש לנו צלם אלוקים, והוא זה שמקשה עלינו לקבל שהתורה התירה אונס, הוא זה שמקשה עלינו לקבל שאסור לעזור לגוי גוסס בשבת (בתנאים מסוימים), הוא זה שמקשה עלינו לקבל את שאנו מצווים לבצע רצח עם (מחיית עמלק).
אותו צלם שהיה אצל אברהם בעת עקדת בנו.
אם אסור לך לאנוס גויה זה יותר כדי שלא תשחית את הנפש שלך בזימה מאשר כדי לרחם על הבהמה...