HAYAMIN.ORG
חדשות ודיונים => דיון כללי => נושא נשלח על ידי: El Blanco על אוקטובר 22, 2010, 13:27:00
-
האם מותר היה לחסל את המוסר והרודף, הרוצח מאלטלנה, המוסר מאוסלו ולטרון, הפחדן
של ששת הימים (שנאמר עליו שנס המלחמה היה דוקא זה שהובהל לבית חולים עקב היותו
שיכור סדרתי ומעשן נרקומני) והשייח' המייסד של חמא"ס?
תנו דעתכם (מוטב לגבה במקורות הלכתיים למען רצינותו של הדיון).
-
כן. אני חושד בו שהוא בכלל פעיל רוסי או גרמני. לא כל אחד שיודע עברית ואין לו מבטא והוא גר בארץ, הוא בהכרח יהודי. הם מתוחכמים מאד, והם גם חסרי עמוד שדרה. אם יגאל עמיר לא היה הורג אותו (הורג, לא רוצח), אז הקב"ה בטח היה עושה את זה, עם סרטן, דיכאון, לחץ דם, או משהו אחר.
http://www.youtube.com/watch?v=tluAVrkcD7Q
דקה 1:50
-
דבר ראשון אני לא חושב שהיה צריך להרוג אותו כמו שיוסי אומר ה היה עושה את זה בדרכו שלו אני מקווה שעם הרבה סבל אבל אני גם לא חושב שיגאל אמיר רצח אותו אני חושב שזה השב"כ וליגאל היה כדורי סרק באקדח כי ביננו לא היו מביאים לו להתקרב כל כך לשיכור רעבין
זאת דעתי האישית אבל אני חושב שעוד הרבה אנשים חושבים כך יגאל אמיר הוא בסך הכל שעיר לעזאל של הממסד הבולביקי הקיים לצערי הרב גם היום במדינתנו הקטנה
-
אני לא מבין גדול בהלכה, אבל אני כן חושב שחל עליו בזמנו "דין רודף".
האיש אחראי ישירות לרצח אנשי האצ"ל שהיו על האנייה "אלטלנה", ואחראי גם לרצח של אלפי יהודים לאחר שהתיר לרב המרצחים עראפאת יש"ו ולמאות מחבלי הפת"ח להיכנס לארץ ישראל.
אם זה לא "דין רודף" אז מה כן?
-
אם זה לא "דין רודף" אז מה כן?
מה זה דין רודף?
-
למרות כל הרע שהיה בו (השאיפה לשלום תמורת ויתורים ..) ,עדיין הייתי מעדיף לראות אותו בראשות הממשלה בזמן מלחמה יותר מאשר כל אחד אחר שקיים היום בשלטון .
הוא אומנם טעה בדרכו אך בניגוד לאחרים ששולטים פה היום ,הוא באמת רצה בטובת העם בישראל .
לפחות היה לו כבוד עצמי ,בניגוד לשאר חבריו לתנועה .
-
למרות כל הרע שהיה בו (השאיפה לשלום תמורת ויתורים ..) ,עדיין הייתי מעדיף לראות אותו בראשות הממשלה בזמן מלחמה יותר מאשר כל אחד אחר שקיים היום בשלטון .
הוא אומנם טעה בדרכו אך בניגוד לאחרים ששולטים פה היום ,הוא באמת רצה בטובת העם בישראל .
לפחות היה לו כבוד עצמי ,בניגוד לשאר חבריו לתנועה .
היה לו כבוד?? להזכיר לך את פרשת הדולרים משנות ה-70??????????????????????????
-
למרות כל הרע שהיה בו (השאיפה לשלום תמורת ויתורים ..) ,עדיין הייתי מעדיף לראות אותו בראשות הממשלה בזמן מלחמה יותר מאשר כל אחד אחר שקיים היום בשלטון .
הוא אומנם טעה בדרכו אך בניגוד לאחרים ששולטים פה היום ,הוא באמת רצה בטובת העם בישראל .
לפחות היה לו כבוד עצמי ,בניגוד לשאר חבריו לתנועה .
אני לא כל כך בטוח, אבל אין ספק שאם הוא היה קם היום לתחיה הייתי מעדיף את רבין של שנת 95 מאשר את ביבי/ברק/ליבני של שנת 2010. רבין דאז למעשה נמצא מימין לשלושתם כיום.
-
אני חושב שמחנה הבוגדנות של רעבין מינף את הפגיעה בו והצליח לייצר מצב בו מצד ממשלות השמד מצליחות להפעיל, בהסכמת הציבור, את הצבא, המשטרה, והשב"כ לדיכוי אלים ובלתי חוקי של נאמני ארץ ישראל.
-
אני חושב שמחנה הבוגדנות של רעבין מינף את הפגיעה בו והצליח לייצר מצב בו מצד ממשלות השמד מצליחות להפעיל, בהסכמת הציבור, את הצבא, המשטרה, והשב"כ לדיכוי אלים ובלתי חוקי של נאמני ארץ ישראל.
אין לתיאוריה הזו רגליים. זה לא שלא היו פינויי מאחזים בזמן רבין, וזה לא ששוטרים סירבו פקודה להכות במפגינים שלווים שהפגינו נגד רבין.
להסכמת הציבור אין כל משמעות במדינה בולשוויקית. זה כמו לומר שנסיונות ההתנקשות בהיטלר הכשירו ציבורית את פשעי הגרמנים.
-
אין לתיאוריה הזו רגליים. זה לא שלא היו פינויי מאחזים בזמן רבין, וזה לא ששוטרים סירבו פקודה להכות במפגינים שלווים שהפגינו נגד רבין.
להסכמת הציבור אין כל משמעות במדינה בולשוויקית. זה כמו לומר שנסיונות ההתנקשות בהיטלר הכשירו ציבורית את פשעי הגרמנים.
זה נכון, אבל זה עדיין מינוף של ההתנקשות לצרכים פוליטיים כדי לדכא רעיונית (ולא במישור הפרקטי כאמור) ציבור שלם, זה מה שעמד מאחוריו וזה גם כדי לבלום כל איום פוליטי מצדה על שלטונה המוחלט והבולשביקי של האליטה השלטת.
ויגאל עמיר לא רצח אף אחד, הוא לא חיסל ולא התנקש באף אחד.
-
אין לתיאוריה הזו רגליים. זה לא שלא היו פינויי מאחזים בזמן רבין, וזה לא ששוטרים סירבו פקודה להכות במפגינים שלווים שהפגינו נגד רבין.
להסכמת הציבור אין כל משמעות במדינה בולשוויקית. זה כמו לומר שנסיונות ההתנקשות בהיטלר הכשירו ציבורית את פשעי הגרמנים.
ההתנגדות הציבורית להסכמי אוסלו הייתה עצומה. היו עצרות ענק עם הרבה חילונים. בעוד היום כדי למלא כיכר בת"א בהפגנה צריך לרוקן את הישיבות והאולפנות של יו"ש. היום כמעט אף אחד לא מעיז להאשים את הממשלה בבגידה בגלל הפחד מרדיפה של המשטרה, השב"כ והפרקליטות ובגלל שהפנקסנות המפאיניקית חזרה להלך אימים.
-
ההתנגדות הציבורית להסכמי אוסלו הייתה עצומה. היו עצרות ענק עם הרבה חילונים. בעוד היום כדי למלא כיכר בת"א בהפגנה צריך לרוקן את הישיבות והאולפנות של יו"ש. היום כמעט אף אחד לא מעיז להאשים את הממשלה בבגידה בגלל הפחד מרדיפה של המשטרה, השב"כ והפרקליטות ובגלל שהפנקסנות המפאיניקית חזרה להלך אימים.
בדיוק. זו ההוכחה לכך שדעת הציבור לא משפיעה.
שים לב: כשרבין הלך על אוסלו, דעת הציבור היתה נגד, היו הפגנות ענק - ובכל זאת התהליך התקדם בצעדי ענק.
לאחר שרבין סולק דעת הציבור היתה בעד - ובכל זאת התהליך עוכב משמעותית.
לאחר האינטיפאדה דעת הקהל שוב היתה נגד כל ויתור - ובכל זאת שרון הצליח לבצע את הגירוש ההמוני מגוש קטיף.
מסקנה: לצורך ביצוע תכניות זדון, השמאל נזקק למנהיג חזק - לא לתמיכת הציבור.
-
זה נכון, אבל זה עדיין מינוף של ההתנקשות לצרכים פוליטיים כדי לדכא רעיונית (ולא במישור הפרקטי כאמור) ציבור שלם, זה מה שעמד מאחוריו וזה גם כדי לבלום כל איום פוליטי מצדה על שלטונה המוחלט והבולשביקי של האליטה השלטת.
ויגאל עמיר לא רצח אף אחד, הוא לא חיסל ולא התנקש באף אחד.
ברור שהשמאל מינף, וכי למה שלא ימנף? זה לא שפתאום התקשורת הפכה לשמאלנית, האדרת לחיצות הידיים על
מדשאות ושטיחים אדומים היו בשיאן בזמן אוסלו, גם לפני ההתנקשות היתה תעמולה. מבחינה זו שום דבר לא השתנה.
הבעיה היא לא בשמאל הבולשויקי, הבעיה היא בימין שמשחק לידי השמאל כשמאפשר לו לקבוע את סדר היום שלו.
תיאוריות הקונספירציה הן חלק מאותה הנחיתיות. במקום להתמקד בתהליך אוסלו עצמו, הימין בחר לעסוק בהאדרת
כוחו של השב"כ, של פרס ושל המשטר - ובכך חיסל למעשה את חופש הביטוי של עצמו.
-
הבעיה היא לא בשמאל הבולשויקי, הבעיה היא בימין שמשחק לידי השמאל כשמאפשר לו לקבוע את סדר היום שלו.
תיאוריות הקונספירציה הן חלק מאותה הנחיתיות. במקום להתמקד בתהליך אוסלו עצמו, הימין בחר לעסוק בהאדרת
כוחו של השב"כ, של פרס ושל המשטר - ובכך חיסל למעשה את חופש הביטוי של עצמו.
לאלו תיאוריות קונספירציה כוונתך? יש כאלו שהן באמת
משוגעות אך קונספירציה אליטיסטית-קומוניסטית בהחלט
קיימת בישראל.
-
לאלו תיאוריות קונספירציה כוונתך? יש כאלו שהן באמת
משוגעות אך קונספירציה אליטיסטית-קומוניסטית בהחלט
קיימת בישראל.
כל תיאורית קונספירציה שיוצאת מגדר תערו של אוקהם.
-
בדיוק. זו ההוכחה לכך שדעת הציבור לא משפיעה.
שים לב: כשרבין הלך על אוסלו, דעת הציבור היתה נגד, היו הפגנות ענק - ובכל זאת התהליך התקדם בצעדי ענק.
לאחר שרבין סולק דעת הציבור היתה בעד - ובכל זאת התהליך עוכב משמעותית.
לאחר האינטיפאדה דעת הקהל שוב היתה נגד כל ויתור - ובכל זאת שרון הצליח לבצע את הגירוש ההמוני מגוש קטיף.
מסקנה: לצורך ביצוע תכניות זדון, השמאל נזקק למנהיג חזק - לא לתמיכת הציבור.
מנהיג חזק ? אני לא חושב. הם מעדיפים בובה עם עמדה חזקה במרכז הציבור. לדעתי רבין היה מנהיג חלש שנגרר תחת השפעה של קלינטון, של התקשורת ושל היועצים שלו. גם בגין היה מנהיג חלש ואנחנו יודעים לאיזה אסון זה גרם. והיום יש לנו את נתניהו שממשיך את המסורת.
-
מנהיג חזק ? אני לא חושב. הם מעדיפים בובה עם עמדה חזקה במרכז הציבור. לדעתי רבין היה מנהיג חלש שנגרר תחת השפעה של קלינטון, של התקשורת ושל היועצים שלו. גם בגין היה מנהיג חלש ואנחנו יודעים לאיזה אסון זה גרם. והיום יש לנו את נתניהו שממשיך את המסורת.
רבין היה מנהיג חזק מאוד. לדעתי החזק ביותר מאז ב"ג ואולי אף יותר ממנו.
לא זכור לי שמישהו הצליח לדחוף חוק כל כך שנוי במחלוקת כמו אוסלו, בדרך לא דרך
של השענות על קולות הערבים, קניית 3 ח"כים מצומת ושכנוע ש"ס להמנע.
כנ"ל שרון.
בגין היה חלש, עם זה אני מסכים. אלא שההתנגדות הפרלמנטרית והמעשית לפינוי סיני היתה פאתטית וזניחה - זו לא דוגמא טובה.