נץ, שאלת שאלה חשובה, שטומנת בחובה גם מילכוד. אצטרך לשקול את מילותיי היטב כדי לא להיחשב צבוע.
כל מה שאני יכול לטעון הוא "הטוב הנעלה", או, "לטובת הכלל" (באנגלית זה נשמע איכשהו יותר טוב - "for the greater good").
כל צד בקשת הפוליטית מגדיר מהו אותו "טוב נעלה", ולכן זה לא דבר אבסולוטי.
אני מאמין שהפיכה ימנית כפי שאתה מתאר, הייתה יכולה להיות טובה לישראל, אך בעיקר מבחינת יחסי חוץ.
האם זה אומר שאני בעצם מצדיק את הרצח?
לא, לא ממש, אך לתפיסתי זה מעשה לטובת הכלל, וכאן נכנס הביטוי "המטרה מקדשת את האמצעים", ובמקרה הזה שאתה מתאר, רבין הפך לקורבן שלום (בדומה לאלה שהוא תאר). שלום במובן של ביטחון ושלווה ("יהי שלום בחילך, שלוה בארמונותיך", "היה שלום!") לעם ישראל.
מוסרית לא הייתי מקבל את המעשה כ"דבר שקורה לפעמים", אך הייתי מבין שזה לטובת הכלל.
האם האצ"ל והלח"י נחשבים בעיני לרוצחים? לא ממש.
עכשיו לפרקטיקה.
המעשה הזה אמנם היה מבטיח "מזרח תיכון חדש", אך מה עם כל אותם "מתנגדי משטר"?
אז פרט למרמור ולהתנגדות של חלק מהעם, הפיכות מהסוג הזה בד"כ פוגעות בכלכלה של מדינה, ביחסים הדיפלומטיים שלה, והן זמן של חולשה, שיכולה לגרור מתקפת פתע.
לסיכום, זה אולי נשמע שאני מתנגד לרצח רבין ע"י יגאל עמיר, רק מפני שזה לא היה פרקטי, ולא עזר כנגד הצעדים ההרסניים של רבין, אך לא כך הדבר.
גם אם ההפיכה הזו שאתה מתאר הייתה עושה רק טוב לעם ישראל, גם אז המעשה הזה לא היה נחשב בעיני לדבר צודק ולגיטימי לחלוטין.
זאת סוגיה קשה ומסובכת, ולבטח תשובתי לא פותרת אותה, אך זאת דעתי עליה.