נץ, אני לא דיברתי על היום הזה כפי שהוא עכשיו, היום, במדינת ישראל.
אני דיברתי על יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה (ככה אני חושב שיש לכנות אותו), כפי שהוא אמור להיות.
אני לא מבין מה עניין המחלוקות הפוליטיות בין ימין ושמאל, ביום שנועד למנוע כל רצח מסיבה של אי הסכמה עם דעותיו של האחר, ולכן אני מתנגד ליום הזיכרון כפי שהוא היום.
אני, כמוך, סולד מהחלוקה וההפרדה הפוליטית ביום הזה, אך בכל זאת, חושב שהיום הזה (לא במתכונתו הנוכחית) חשוב.
"מה גם שרצח פוליטי במדינת ישראל בעבר היה דבר שבשגרה". נכון, אתה צודק. האם אנחנו צריכים להיות בדיוק כמו רבין ויתר הפושעים הלא דמוקרטיים (או, הבולשביקים)?
האם אנחנו צריכים להרוג אנשים, רק מפני שהם עושים זאת?
אני מצר על כך שאתה חושב שדבריי הם קשקשת, אך הם לא באים מתוך צביעות, אלא יושר מוחלט.
אני אצטער על כך שהיום שבו אדם נרצח בגלל דעותיו, יהפוך ליום משתה ושמחה, יום שבו יתייחסו באדישות למעשה שפל מהסוג הזה.
אני מוכן לקבל את "עד דלא ידע", אך במובן שונה. עד דלא ידע בין ימין ושמאל. עד דלא ידע בין יצחק רבין ליגאל אמיר. עד דכן ידע את חומרת המעשה ולא חומרת המקרה.
אני לא רואה באף ראש ממשלה כראש מדינה עצמאית, ההגדרה הזו היא הבל ושקר גמור, זהו לכל היותר ואריאציה לסוג של "גבאי ועד הקהילה" כפי שהיטיב להגדיר אלוף מיל. בני פלד ז"ל.
כך שבעניין זה איני רואה כל הבדל בין זה ובין התנקשות בחייו של פרנס קהילה בשטעטל פולני של המאה ה-19.
הרצח אם וכאשר אכן התבצע על ידי אותו בנאדם (ואני ממש לא בטוח שאכן כך היה), לא התבצע בגלל אי הסכמה לגבי דעותיו של הצד האחר, כפי שהיטיב לבטא דוקא_כך (אם כי אינני מסכים עם כל מסקנותיו העולות מהיקש לוגי זה).
בפועל היום הזה איננו אומר לי דבר למעט יום הנקרופיליה הלאומי וחיסול שיטתי של צד אחד במפה הפוליטית, כך שעצם הדרישה לקיים איזהשהו תוכן ליום זה הוא בזבוז זמן לריק.
היום הזה הוא יום פתירת רחל אימנו והוא מבחינתי דבר שיש צורך לציינו (כמה אירוני הוא הדבר שיום זה מאחד את שניהם, במיוחד שמורשת רחל אימנו היא: "ושבו בנים לגבולם"- רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה, רבין ידיו מגואלות בדם בניה, בוגד נאלח, שאם להיות כנה, עדיף ששמו ימחה מזכרון מדינת ישראל, וכל איזכור של שמו צריך להיות מוסר מעל כל דבר רשמי במדינה, מאחרון הכיכרות ועד לתקשורת ההמונים).
אנחנו לא צריכים להיות כמוהם, אבל, לשבת ולשחק במשחק ה"דמוקרטי" שלהם בו הם קובעים את הכללים ואתה רוקד כמו אחרון השוטים לקול צלילי החליל שלהם במין מעגל/לופ בלתי נגמר, זה לא.
אני מסרב לשחק בזה, זה הבל.
הרשה לי לשאול אותך שאלה, כפי שכבר שאלתי את חבריי: אם וכאשר המקרה היה (בתאוריה) שיגאל עמיר היה איש חיסול מטעם חבורה של אלופים בצה"ל, שלאחר הרצח היו מנצלים את הכאוס הרגעי והיו משתלטים על מוסרות השלטון ומבצעים סדר יום ימני אמיתי, האם גם אז היית לא היית מקבל את המעשה? נא ענה על השאלה מכל הזויות (פרקטית ומוסרית), והיה כנה.
נושא: ככה חוגגים את יום רבין!,איך אתם חוגגים? (נקרא 9875 פעמים)