"שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן"?! ירדן היא "שותף אמין המעונין בשלום"?! לא שכחנו את מה שהותירו אחריהם הירדנים יש"ו כשברחו מפני כוחותינו ששחררו את העיר העתיקה ב-1967 למניינם: בתי כנסת בעיר העתיקה שחוללו והושמדו, אבני מצבות של קברים יהודיים שנעשה בהן שימוש לריצוף כבישים, וכאסלות לבתי כסא. מה לעשות, הזכרון היהודי קצר מאוד. זה במישור המוסרי-עקרוני. במישור הפראקטי/פרגמטי: ה"פלשתינאים" הם פצצת זמן מתקתקת לא רק עבורנו אלא גם עבור בית המלוכה ההאשמי (זוכרים את "ספטמבר השחור" של 1970?). מה גורם למר אלון לחשוב שהירדנים יסכימו מרצונם החופשי להעברת הפצצה הזאת מהשטח שלנו לשטח שלהם (יותר נכון, השטח שלנו שמוחזק כרגע בידיהם)? בניגוד אלינו, הערבים לא פראיירים התאבדותיים, ולכן כל ההצעות של מר אלון לא נראות טוב אפילו על הנייר.
הבעיה אינה מסובכת כפי שהפוליטיקאים החלקלקים והצבועים שלנו רוצים להציגה, וגם הפתרון לבעיה אינו מסובך. הפתרון מופיע בתורתנו הקדושה, בצורה של צו: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם" (במדבר לג:נא). ה"מתונים" שבינינו יכולים לתמוך בפרשנות של רש"י: "והורשתם - וגרשתם". היותר קיצוניים שבינינו יכולים לתמוך בפרשנות של הספורנו: "כאשר תבערו את יושבי הארץ [אז תזכו להוריש את הארץ לבניכם , שאם לא תבערו אותם אע"פ שאתם תכבשו את הארץ לא תזכו להורישה לבניכם]". בכל מקרה, הפתרון דורש הסרת נוכחותם של הערבים כולם מן הארץ, גם ערביי ה"שטחים" וגם "ערביי ישראל".
