דרך-אגב, אני מוכרח לספר לכם אנקדוטה אישית קטנה בהקשר הזה:
בִּזמנוֹ, לפני חודשים רבים, אהרֹן (אז "Aaron") יום אחד החליט להסב את כינוּיו לכינוּי עברי טהור – "אהרֹן"! עד כאן הכל נורמלי. קורה שאנשים מחליטים לעַבְרת את הכינוי שלהם בפורומים עבריים (ותמיד טוב

). אלא מאי? מסתבר שהבחוּר אף הגדיל לעשות והוסיף נקודה של חולם חסר בין הרי"ש לבין הנוּ"ן-סופית בכינוּיו, כיאה לניקודוֹ החוקי של השם העִברי "
אהרֹן"!
וזה ידידיי עוד הרבה לפני שנודע בציבור דְבר קיוּמוֹ של חולה-לשוֹן סִדרתי כמוני, ועוד הרבה לפני שתופעת ה"גיוּר" היכּתה כאן גלים...

בעינַי זה פלא גדול. כמה אנשים כבר נוהגים לנקד את הכינוי שלהם בפורומים? (שלא לדבר על כך ש-כמה אנשים כבר יודעים לנקד *בכלל*..?). אבל כאן גם לא היה מדובר בניקוּד שהוא בבחינת "הכרח"! הרי הוא היה יכול לכתוב פשוּט "אהר
ון" בכתיב מלא, כמו שרוב הבריוֹת נוהגות לעשות בימינוּ כדרך שִׁגרה. אך הוא בחר שלא! הוא רצה *דווקא* אה
רֹן בחולם-חסר.
כמו שאמוּר להיות! (משמע יש כאן משהוּ אחר.. "מהוּתי"..)
אותי זה נורא ריגש. וזה גם אמר לי הרבה על הבחוּר.
אני זוכר איך התבוננתי מִשתאה ונִדהם מוּל הנקודה הקטנטנה הזוֹ בין הרי"ש לבין הנו"ן-סופית בַּכּינוּי שלו, משפשף את עינַי ושואל את אותה נקודה: "הֶהָיִיתְ, או חלמתי חלום?"..

(סיפוּר אמיתי.

)