מנין לקוחה המלה 'הושענא' שאנו חוזרים ואומרים אותה בתפילות חג הסוכות?
בתפילת שחרית של ימי הסוכות ויותר בהושענא רבה אנו משתמשים פעמים רבות בלשון 'הושענא'. מנין היא לקוחה ומה היא באה להביע? מסביר בעל ה'בני יששכר' כי משמעות המלה היא 'הושע נ''א'. כידוע יום הושענא רבה הוא היום החמישים ואחד, כמנין נ''א, מראש חדש אלול והוא על פי תורת הסוד, יום גמר החתימה ומסירת הפתקין לטובה. ועל כן בכל ימי חג הסוכות, אנו מבקשים 'הושענא' - הושיע אותנו ביום נ''א, לחיתום הדין.
על היום הראשון של סוכות נאמר: '''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן'' (ויקרא כג מ) ראשון לחשבון עונות' (תנחומא אמור כב).
הסביר זאת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: עד לימי הסוכות עשו ישראל תשובה מיראת הדין והרי ידוע שעל ידי התשובה מיראה הופכות הזדונות לשגגות. בהגיע חג הסוכות וישראל עוסקים במצוות החג מתוך שמחה, הם עושים תשובה מאהבה וזדונות נעשות להם כזכויות. לכן היום הראשון של החג נקרא יום ראשון לחשבון עונות, שהרי כל אדם אוסף לחשבון את כל עונותיו ומחפש אחריהם כדי להפוך אותם לזכויות.
ובאותו ענין של פשר היותו של סוכות 'ראשון לחשבון עונות' מסביר בעל ה'כרם צבי' כי קיימת דעה בחז''ל: שעץ הדעת היה עץ אתרוג. 'רבי אבא דעכו אמר: ''אתרוג היה'' הדא הוא דכתיב: ''וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ'' (בראשית ג ו) אמרת; צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא, אלא אתרוג' (בראשית רבה טו ז). פירוש הדבר שהחטא הראשון שחטא האדם היה באתרוג ומשום כך 'ראשון לחשבון עונות' שבאו אחריו.
