כן...
אדם שהממשל בגד בו פעם אחר פעם, אך עדיין, לא איבד תקווה, כיתר הנבובים היורדים מהארץ.
תודה לך פז שמילאת את חסרוני נאמנה. ואכן, אבי פָרְחַן הוא האיש הגיבור האידיאליסט הצדיק והיקר אשר גורש
פעמיים – פעם ראשונה מהעיר ימית במסגרת הסכּם ה"שלום" עם מִצרים, וּפעם שנייה לפני שנתיים במסגרת תכנית הגירוּש האנטישמית החד-צדדית, בּלא הסכּם.
כבר שאלוּ אותי את השאלה הזאת כאן כמה פעמים. אז הִנה, אחת וּלתמיד:
* מי זה אבי פַרְחָן,
* מה הקשר שלו לַתמוּנה עם האיש הצועד והדגל,
* וגם: מִניין לקוּח הכינוּי "גם בשן וגם גִלעד" ?
וּבכן – כל מה שתמיד רְציתם לדעת והתביישתם (או סתם לא יצא לכם) לשאול:
אבי פָרְחַן (התמונה האישית שלי, האיש הצועד עם הדגל)
: יהודי נאמן ואמיץ-לב (חילוני דרך-אגב), תושב ימית. בימי הנסיגה מסיני, כאקט של מחאה,
הוא צעד ימים שלמים ברגל כשהוא נושא על שִכמוֹ את דגל ישׂראל, מהעיר ימית וצפונה. מחאתו נִסקרה היטב על-ידי התקשורת.
לאחר הפינוי, הוא וּמִשפחתו הקימוּ את ביתם מחדש בַּיישוב
אלי-סיני שבחבל קטיף, אז יישוּב טרי אשר הוקם בחסוּת הממשלה, שקראה לִכל האזרחים, וּבִכלל זה פליטי ימית, לבוא וּלאכלסוֹ מיידית. כך יצא שמכונת הגירוּש לא פסחה על ביתו פעמיים בִּרציפוּת, עם החרבת יישוּבי גוּש קטיף וּצְפון השומרון לפני כִּשנתיים.
האיש לא המתין למר-גורלו ולא חפן פניו בחול. הוא זקף קומתוֹ, ניער את דִגלוֹ, שָׂמוֹ על שִׁכמוֹ, חגר תרמילו ויצא שוּב אל המסע הגדול – צפונה, בַּפּעם השניה! כאילוּ לא עברוּ 20 שנה..
אכן 'ציונוּת 2006' האיש הזה בהתגלמוּתוֹ... איש יחיד ואחד בסוגו. זן נדיר.
גם הפעם התקשורת גילתה עניין בסיפורו, אבל הרבה פחות..
עכשיו לגבי "גם בשן וגם גִלעד": בשן וגִלעד הם לא שמות של אנשים כמו שמרביתכם חשבתם, לפחות לא במקור שאני התכוונתי אליו. הם שורה מתוך שיר ישן, שהיום אולי היוּ מוציאים אותו מחוּץ ל"פוליטיקלי-קורקט", אבל פעם הוא היה להיט-מִצעדים שאין עליו ולוּ קמצוּץ עוררין, מאחדוּת העבודה ועד אחרון הקומוניסטים. השיר נִקרא "
ככה כך" והוא נִכתב על-ידי המשורר, הפזמונאי, הסופר והמורה
אהרון אשמן. הלחן של
מרדכי זעירא.
שׂימוּ לב לַמילים (אם זה לא שיר כהניסטי, אני לא יודע מה כּן..
):
[אגב, הכינוּי שלי מסומן בצבע ירוק. 
]ככה כך:
מילים: אהרון אשמן
לחן: מרדכי זעיראככה כך, ולא אחרת!
ים תיכון וים כינרת,
גם בשן וגם גלעד,
מיני אז ועדי עד.
איי, שירי לי יום, שירי לי לילה
ארצי – הרים, הרים וגיא לה
שירי לי, שירי עוד ועוד
ארשׂתיך לי בדמעות.
ככה כך, ולא אחרת!
עם התכלת המזהרת,
עם מרחב חולות נרדם...
על הנפש, על הדם.
איי, שירי לי...
ככה כך, ולא אחרת!
בי הדלקת תשוקה סוערת,
עוד אמה, ועוד אמה,
לא שבעתיך עוד, אדמה!
איי, שירי לי...
ככה כך, ולא אחרת!
מן החוחַ יעל ורד,
לחם טוב מן הטרשה,
העמיקי מחרשה!
איי, שירי לי...
ככה את – ולא אחרת,
במצור ובמשמרת!
משברים נתנו כולם,
בך דברתי עד עולם.
איי, שירי לי...
(נִלקח מִתוך אתר "שירונט".)