שחר של מציאות חדשה עולה על עולמנו. האסלאם נשבע לכבוש את העולם כולו. להלן לקט מדבריו של מנהיג החמאס, חאלד משעל, בנאום שנשא אחרי דרשת יום השישי במסגד "אל מוראביט" בדמשק, החוזרת, ככלב השב אל קיאו, על ההסתה היומיומית המושמעת במסגדים ובאמצעי התקשורת של האסלאם. הדרשה שודרה בערוץ הטלוויזיה של "אל ג'זירה" ב- 3 בפברואר 2006:
אנו אומרים למערב, שאינו פועל בהגיון ואינו לומד לקח: בשם אללה, אתם תובסו. אתם תובסו בפלסטין ותבוסתכם שם כבר החלה. אמת, הישות הציונית היא המובסת שם, אולם, כאשר ישראל נוחלת תבוסה, גם דרכה נוחלת תבוסה, (מתלהם) הקוראים לתמוך בה מובסים והפחדנים המסתתרים מאחוריה מובסים. ישראל תובס ועמה כל תומכיה בעבר ובהווה.
אמריקה תובס בעיראק. בכל מקום שבו שמים למטרה את האומה [האסלאמית], ינחלו אויביה תבוסה, ברצון אללה. האומה של מוחמד מנצחת בפלשתין. האומה של מוחמד מנצחת בעיראק ותנחל ניצחון בכל הארצות המוסלמיות והערביות.
הם יובסו בהמוניהם, יפנו עורף [וינוסו]. הטיפשים האלה ינחלו תבוסה, גלגל העתים ייסוב ועת הניצחון והתהילה תבוא על אומתנו והמערב יתמלא חרטה – מאוחר מדי.
הם סבורים שעמם הגיעה ההיסטוריה לסיומה. הם אינם יודעים כי אין לשנות או להחליף את חוקי אללה. לא תמצאו תחליף לחוקי אללה. היום, קמה האומה האסלאמית ומתעוררת והיא תגיע לשיאה, ברצון אללה. היא תנחל ניצחון. היא תקשור את ההווה אל העבר. היא תפתח את אופקי העתיד. היא תשיב לעצמה את הנהגת העולם. לא רחוק היום, ברצון האל.
האם אינכם מבינים כי הם מאמינים שביכולתם להשתמש בדמוקרטיה כדי להונות את הציבור, אולם הדמוקרטיה פועלת נגדם? האם אינכם מבינים כי הם מבזבזים את כספם במאמצים לחסום את דרכו של אללה, לסכל את החמאס, להביס אותו ולעזור למי שהם רוצים, אך [מזימה זו] פועלת נגדם? הם אינם פועלים בהגיון. הם אינם מבינים את המנטליות הערבית או המוסלמית.
מחר, תשב אומתנו על כס המלכות של העולם. זה אינו פרי הדמיון אלא עובדה. מחר אנו ננהיג את העולם, ברצון אללה. התנצלו היום, לפני שהחרטה לא תעזור לכם עוד. אומתנו צועדת קדימה והאינטרס שלכם הוא לחלוק כבוד לאומה המנצחת.
אומתנו תנצח. כאשר תגיע להנהגת העולם ותשלוט בהחלטותיה, אזי היא תמנע את ההתערבות הגלויה [בעניינינו] ואת ביזת משאבי הטבע שלנו. היא תמנע את הפגיעות החוזרות ונשנות נגד אדמתנו, נגד אומתנו ונגד המקומות הקדושים שלנו – או אז אתם תתחרטו על כך.
לפני שישראל תמות, יש להשפיל ולבזות אותה. ברצון אללה, לפני מותם הם יחוו השפלה וביזוי יום-יום. אמריקה לא תועיל להם. הגנרלים שלהם לא יועילו להם. אחרון הגנרלים שלהם נשכח. אללה העלים אותו. הוא איננו. הלך גם אותו שרון שמאחורי גבו הם התחבאו ומצאו מקלט ובמחיצתו חשו בטוחים יחסית. היום יש להם מנהיגים חלשלושים שאינם יודעים אפילו היכן שם אותם אלוהינו. ברצון אללה, אנו נגרום לאובדן ראייתם, אנו נגרום לאובדן עשתונותיהם.
ישראל החלה לחוש כי הקיץ הקץ על עליונותה. צבאה, בעל העליונות בנשק קונבנציונלי – חיל האוויר, חיל השריון והטילים – אין עוד מלחמות שבהן משתמשים בנשק זה.
לכל אלה יש להוסיף את הדברים שנמסרו בערוץ 7 (8.2.2006):
המומחה לענייני טרור מתיו לוויט כותב אודות "מכונת ההסתה" של החמאס בגיליון חורף 2004 של Middle East Quarterly ומתאר, למשל, טקס סיום בגן ילדים המנוהל על ידי אגודת צדקה של החמאס. באירוע "כיכבו 1600 ילדים בגיל הגן, לבושי מדים ונושאים רובי-צעצוע. ילדה בת חמש גילמה תפקיד בשחזור התקפות על ישראלים תוך שהיא טובלת ידיה בצבע אדום, כחיקוי לידיים העקובות מדם שהציגו הפלשתינים בגאווה אחרי הלינץ' בשני הישראלים ברמאללה.
לוויט מתאר בית ספר איסלאמי שבו "אחמד, תלמיד פלשתיני בן 11, מכריז 'אני אהפוך את גופי לפצצה שתפוצץ את בשרם של הציונים, בני החזירים והקופים...אני אקרע את גופיהם ואגרום להם סבל נורא שכמוהו לא ידעו מעולם.'"
מציאות קשה זו מתקרבת יותר ויותר מדי יום ביומו, עד שאכן היא עלולה לכבוש את העולם כולו.
ישראל הזעירה היא אחת הסיבות שבגללן משהה האסלאם את כיבוש המערב. אולם אם היא תיכנע ותיבלע על ידי הכוחות חדורי השנאה של האסלאם, תיפתח הדרך בפני האסלאם לבלוע את שאר העולם המערבי. לאחר שיביסו את ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן וכן את ישראל ויבטיחו את ניצחונם במזרח התיכון, לא יהיה מכשול שיחסום את דרכם בניסיון להדביר את תרבות המערב, זאת ברוח ההמנון הנאצי: "היום גרמניה מחר העולם כולו" בדיוק כפי שאללה הועיד אותם להיות, לפי אמונתם.
זו מציאות קשה ואכזרית בשל תאוות הרצח וההשמדה הטבועים באסלאם. אנו עדים לכך כבר עתה בכל רחבי העולם. האסלאם יכול להרוג, לרצוח, לבצע לינץ', לענות ולעורר מלחמת-קודש – והכל בשם אללה; האסלאם יכול לשרוף ולהרוס כנסיות ובתי-כנסת והוא אכן עושה זאת תוך שימוש לרעה במקומות קדושים ליהודים ולנוצרים לצורכי טרור כפי שנעשה בלבנון, בבית-לחם ובמקומות אחרים; האסלאם יכול לחלל-קודש, להחרים או לקרוע לגזרים ספרי תנ"ך; האסלאם יכול לפרסם קריקטורות מפלצתיות על יהודים ונוצרים; מאמיני האסלאם יכולים לפוצץ עצמם כרוצחים-מתאבדים בקרב קהל של אנשים חפים מפשע, לפוצץ באוויר מטוסים מלאים בנוסעים, או לרסק מטוסים אל מגדלי-סחר ואל הפנטגון – כי הכל מותר בשם אללה.
אולם אם, מנגד, מוסלמים נתקלים במעט מזעיר מן העלבונות וההשפלות הללו המופנים כלפיהם, שאול ואבדון פוצים פיהם. הם שורפים את דגלי ארה"ב, דנמרק, ישראל ומדינות אחרות; הם מציתים אלפי מכוניות בפריס; הם מפגינים בזעם ובשנאה ואיש אינו מוגן מפניהם.
הם יפגינו באלימות בכל רחבי המדינות המוסלמיות כאשר נדמה להם שפגעו בכבוד דתם, גם כאשר בו בזמן הם שורפים בתי-כנסת ורומסים את כל הקדוש והיקר לדתות אחרות. בעיר העתיקה בירושלים הם הרסו 53 בתי-כנסת לפני מלחמת ששת הימים.
כמרים אירופיים המעזים עדיין לדבר על ישראל לאור דבר האל נאלצים למצוא מסתור. אנגליה הוזהרה כי היא עתידה להיות המדינה האירופית הראשונה תחת שלטון מוסלמי, כפי שהכריזו מנהיגי המוסלמים הבריטים במסגד הגדול בריג'נסי פארק: "דרכנו לכיבוש אירופה עוברת דרך לונדון."
וכך הדברים נמשכים. הם תובעים כבוד, חופש וזכות לבנות מסגדים בכל רחבי העולם, אולם נוצרים אינם רשאים לבנות ולו כנסיה אחת בערב הסעודית ואסור להם להביא עמם את ספרי התנ"ך הפרטיים שלהם אל המטוס. הסובלנות המוענקת מרצון חופשי לאסלאם כמעט בכל מדינות המערב, אינה קיימת כלל במולדתו של האסלאם כאשר מדובר בנוצרים וביהודים. "נילחם באנשי השבת ואחרי כן באנשי יום א'", כך שרים המוסלמים; קודם כל היהודים ואחריהם הנוצרים.
לאור הנאמר לעיל, מקווה כותב שורות אלו כי ב- 28 במארס ידע הציבור בישראל לבחור במנהיג אומה שלא יפחד להתייצב נגד האיום הקיומי המושת על מדינת היהודים – המשלט הקדמי של הציוויליזציה המערבית
