קודם כל, לצבא הודו יש נשק גרעיני. הודו היא המדינה שקונה הכי הרבה נשק מישראל. ויש יחסים טובים בין המדינות. ההודים גם נלחמים במוסלמים בחבל קשמיר ופקיסטן.
במהלך השנים האחרונות התפתח סחר ושיתוף פעולה בטחוני פורה בין שתי המדינות. על פי פרסומים זרים, שכן ממשלות הודו וישראל הכחישו את שיתוף הפעולה הבטחוני בניהן, נמכרו להודו על ידי ישראל ספינות מלחמה, תותחים, טילים, מזל"טים וציוד אלקטרו אופטי. בשנים האחרונות נרקמו בין המדינות מספר עסקאות נשק חשובות, כגון עסקת הפלקון בשווי כמליארד דולר, במהלכה מכרה ישראל להודו מטוסי ביון מסוג פלקון, לאחר שהוסרה ההתנגדות האמריקנית לעסקה. עסקה אחרת כוללת מכירת טילים נגד טילים ימיים מסוג "ברק", מתוצרת התעשייה האווירית, בשווי 270 מליון דולר. הודו גם קנתה את "אורן ירוק" - המכ"ם המשמש את טיל החץ, אשר גם באשר לרכישתו מתנהלים מגעים. מלבד זאת, אימנה ישראל חיילים הודים, בעיקר בפעילות אנטי-טרוריסטית.
בין ישראל להודו קיים שיתוף פעולה פורה שאינו צבאי, בעיקר בתחומי החקלאות. מומחים ישראליים וחברות המתמחות בנושא זה מדריכות משלחות ומומחים הודים בתחומים כגון השקיה, המלחַת קרקע, דשָׁנים, גידול בחממות, התפלת מי ים, ניהול משק מים, לחימה במדבור, אנרגיית שמש ואחרים. קשרים והסכמים קיימים בין המדינות גם בתחומי הסחר, הבנקאות, המיסוי, התעופה וכמובן בנושא התיירות, המאופיינת בזרימתם של אלפי תרמילאים ישראלים צעירים להודו.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95