הרעיון (הגראפי) באמת נחמד, אבל מחליא אותי כשקוראים ליהודי אחר נאצי.
לא משנה אם ניתן להסביר את האמירה הזאת בכל מיני דרכים, ובהשאלה של כל מיני "מאפיינים של האידיאולוגיה הנאצית".
אני מבין את העמדה הזאת. יש בזה מידה של אמת. למה "מידה"? למה לא "באופן מוחלט"? כי מבחינתי כיוון שהם בעצמם לא בוחלים בשוּם אמצעי (פסוּל יותר או פסוּל פחות) כדי לתאר אותנוּ, וּבעצמם קוראים לנוּ "נאצים" (למשל), אני מרשה לעצמי להחזיר להם באותה המטבע ולא לאכול את עצמי על כך.
נכון שזה עדיין פסוּל מבחינתי, ב"גדול". אבל בתוך כותלי הפורום הזה ורק הזה, אני מתייחס אל זה יותר כְּאל "פורקן רִגשי" ב-level פנימי, ולא כאל "אמירה אידאית רצינית". לא הייתי מדביק את זה על האוטו או יוצא החוצה כשזה מצוייר לי על החולצה למשל. אבל פה, "אצלי בבית", מותר להתפרק קצת. ואפילוּ חשוּב. נִראה לי שזה כל העניין. כך אני רואה את הדברים לפחות.
