אוקיי, בואו נעשׂה סדר בַּדברים:
אני יוצא מנקודת-הנחה שלא כל מי שבא לפה ואומר שהוא אתאיסט אבל מצד שני מרגיש שליבו איתנו, הוא באמת "אתאיסט" במלוא מוּבן ההגדרה. כי אחרת הוא היה מבין מראש שהוא סותר את עצמו בכך שהוא רוצה להתחבר אלינו.
אנו עדים להרבה צעירים בני-עשרה שמגדירים עצמם כך בלי שהם אפילו יודעים מה הכוונה האמיתית של המילה. זאת אומרת שזאת תוצאה של שטיפת-מוח מגמתית חיצונית שמשתילה בהם השכּם-והערב אנטי-יהדוּת ודמוניזציה נגד כל דבר שהוא דתי, וּבוודאי לא מתוך ידע עצמי והבנה מעמיקה.
על-כן, אני לא דוחה אותם מראש, כל-עוד הם מראים התנהגות בסיסית של כבוד כלפי הציבור שלנו, שהוא דתי/כהניסטי ביסודו. ברבות הזמן, אני מאמין שהם יידרשוּ לַסוגייה, כחברים המעורים בתוך הקהילה הזו, ואז הם יחליטו בעצמם אם פניהם לימין האמיתי או לא.
ואני מאמין בכל לִבִּי שרובם יבינו שהם היוּ קרבנות לשטיפת-המוח המערכתית-מִמסדית, ויחליטו להישאר עימנוּ. ואלה שלא- אז כנראה הם באמת לא שייכים לכאן ואני גם לא רוצה אותם כאן. אבל לפחות כך הם יספיקו במהלך שהותם ללמוד וּלגלות כמה דברים שלא ידעו קודם או שלא סיפרוּ להם קודם. וזה גם חשוּב.
זאת "דרך בית-הִלל" שלי בכל אופן.
