שימו לב איך המחבר של המאמר המצויין מסיים את דבריו. "יראת ה' ראשית דעת'"אומץ וכבודפרופ' פול איידלברג
האם היה זה חיסרון יהודי או חולשה אנושית שהולידו את המדיניות הישראלית של "שטחים תמורת שלום", מדיניות שהספיגה את אדמת ישראל בדם יהודי?
יש שאומרים שמדיניות זו הונעה ע"י התאבדותיות יהודית או שנאה עצמית יהודית. אבל "שטחים תמורת שלום", כמדיניות פייסנית, אינה רעיון יהודי. נשיא צ'כוסלובקיה [לשעבר] אדוארד בנס לא היה יהודי; ולמרות זאת, אף על פי שאדמות הסודטים היו מבוצרות היטב--וישנם כאלו שאומרים שלא היו ניתנות לכיבוש--, הוא [בנס] נכנע למדיניות התבוסתנית במינכן.
האמת אינה נעימה: "שטחים תמורת שלום"---המדיניות של האליטות הישראליות השליטות---אינה אלא פחדנות, שהיא חולשה אנושית. חולשה זו אמנם נפוצה יותר בקרב יהודים בדורנו אשר הלך מחשבתם טומאו ע"י [הפילוסופיה של] שוויון דמוקרטי, שאינו מבחין בתכונה אצילית שניטצ'ה [יש"ו] קרא לה "פתוס הריחוק".
לכן, לאליטות ששולטות בישראל חסר לא רק אומץ, אלא תכונה נלווית אליו---כבוד. החיסרון הכפול הזה הוא שיצר את מדיניות "שטחים תמורת שלום", שלמעשה מתורגמת למדיניות חסרת תכלית של "שטחים תמות לא-כלום", שידועה יותר בשם "ההתנתקות". ה"מדיניות של האמיצים" היא למעשה ה"מדיניות של הפחדנים".
הבהרה קצרה לגבי אומץ: בספר "התנצלותו של אפלטון [Plato]", סוקראטס מלמד אותנו שאומץ הוא תנאי מקדים לחכמה. הפחדן, במקום להלחם על האמת, מעדיף להיות "פוליטיקלי קורקט". השפלתו העצמית, חוסר הכבוד שלו, הופכים אותו לשקרן.
הבהרה קצרה לגבי כבוד: כבוד אינו זהה ל"יוקרה". כבוד תלוי יותר בכבוד עצמי מאשר בדעות חיוביות של אחרים. המקור לכבוד הוא רחישת כבוד לאמת (שכל כך חסרה לאליטות השליטות בישראל). כבוד דורש יותר מאשר דבקות באמת. אלפרד נורת' וואייטהד הבחין ש"דבקות באמת כאלמנט של הכבוד העצמי של אדם נובע מתוך רחישת כבוד להגיון לכשעצמו"--ובכך גם לאמת לכשעצמה.
בישראל, פוליטיקאים חסרי כבוד נופלים בנקל קרבן לאווילות מוחלטת: שחרור וחימוש מחבלים ערבים---רוצחי יהודים---כדי להגן על יהודים! הסכם אוסלו עוד יזכר בספרי ההיסטוריה כפסגה של דיפלומטיות ריקה מכל תוכן. הסכם אווילי זה אחראי רצח 1600 יהודים והרס את חייהם של עשרות יהודים נוספים. והקץ עדיין אינו באופק!
אם נתעלם לרגע מהאחריות של האליטות השליטות בישראל להשלכות הנפשעות של אוסלו, כאן אני רוצה רק לחשוף את הפשע העיקרי של האליטות---מכיוון שנמאס לי מהטיוח וחוסר הדיוק של מושג ה"פוסט-ציונות", שאינו אומר לנו דבר לגבי האופי של האליטות הללו.
אלו שכפו את מדיניות "שטחים תמורת שלום" על תושבי ישראל הם אינם סתם בורים. הם אינם סתם לא מיודעים לגבי ההיסטוריה האיסלמית---היסטוריה שרצופה בגזל והרס של אינספור יישובים נוצריים, יהודיים, זורואסטריים, הינדיים, וטבח של כנראה למעלה מ-200 מליון "כופרים"!
הם [האליטות] יודעים שישראל מוקפת ב"תרבות של שנאה". יום אחר יום, שנה אחר שנה, בני התרבות השטנית הזו שפכו דם יהודי. האליטות השליטות בישראל אינם סתם חיים באשליות. הם יודעים היטב מה מלמדים בבתי ספר מוסלמיים ובמסגדים, הם יודעים שדור שלם של ילדים ערבים הודרכו לקחת דוגמא ממחבלים מתאבדים. הם יודעים שממשיכי דרכם של הנאצים [יש"ו] מסורים להשמדתה של ישראל.
ולמרות זאת, למרות הכח הצבאי העצום של מדינתם, האליטות הישראלית השליטות חסרים את האומץ---ובעקבותיו את החכמה---לעשות את מה שהתכניות הרצחניות של הערבים דורשות שיעשה: לכבוש את אויביה של ישראל. יש ליישם מדיניות של התרחבות, לא צמצום!!
מוכי-פחדנות, האליטות השליטות בישראל מקבלים בהכנעה את הרעיון המטורף של מסירת שטחים לכנופיה של בני-בליעל רצחניים.
פחדנות זו תקפה לא רק לגבי מפלגות תבוסתניות מרצון, שמנהיגם אינו יודע כבוד מהו. פחדנות זו תקפה גם לגבי מפלגות של תבוסתנות "בעל כרחם", ולגבי כל המפלגות בכנסת---חילוניות כדתיות---אשר דובריהם תומכים ב"קבלת תמורה" מן הצד השני, עם או בלי משאל עם. גם הם חסרים כבוד.
יש לנו עסק כאן אם בני אדם מקולקלים לחלוטין, חילוניים כדתיים. זה לא הלך מחשבתם שסטה אלא בעיקר לבותיהם. אלו הם "אנשים בלי לב".
לכן יש צורך דחוף ונואש באנשים עם אומץ וכבוד, ומעל הכל, אנשים שאוהבים את אלקי ישראל, ולכן גם שונאים---כפי ששנא נעים זמירות ישראל ע"ה---את אויביו [של הקב"ה].
רק תנו לאנשים כאלו להתאחד בשם המטרה הקדושה של ישראל, והעתיד יהיה שלנו.(תרגום [לקוי] שלי.)
מקור באנגלית:COURAGE AND HONOR
BY PROF. PAUL EIDELBERG
Is it a Jewish flaw or merely human frailty that spawned Israel's policy of "land for peace," a policy which has soaked the land of Israel in Jewish blood?
Some say this policy is animated by a Jewish death wish or by Jewish self-hatred. But "land for peace," as a policy of appeasement, is not a Jewish idea. President Eduard Benes of Czechoslovakia was not Jewish; yet, despite the heavily fortified—some experts say impregnable—Sudetenland, he succumbed to that spineless policy at Munich.
The truth is unpleasant: "land for peace"—the policy of Israel's ruling elites—signifies little more than cowardice, a human frailty. This frailty may be more prevalent among modern Jews whose psyche, tainted by democratic egalitarianism, is oblivious of the aristocratic virtue Nietzsche called the "pathos of distance."
Israel's ruling elites therefore lack not only courage, but also its cousin, the sense of honor. It is this dual deficiency that produced the policy of "land for peace," which translates into the inane policy of "land for nothing," otherwise known as "unilateral disengagement." The "policy of the brave" is in truth the "policy of cowards."
A word about courage. In Plato's Apology, Socrates teaches us that courage is a precondition of wisdom. The coward, rather than stand up for truth, prefers to be "politically correct." His self-abasement, his lack of honor, makes him a liar.
A word about honor. Honor is not "prestige." Honor depends more on self-respect than on the favorable opinion of others. The source of honor is respect for truth (so lacking among Israel's ruling elites). Honor demands more than truthfulness. Alfred North Whitehead saw that "truthfulness as an element of one's own self-respect issues from a reverence for Reason in its own right"—hence for Truth in its own right.
In Israel, politicians devoid of honor readily succumb to imbecility: releasing and arming Arab terrorists, —Jew-killers—to protect Jews! The Oslo Agreement will go down in history as the pinnacle of diplomatic fatuity. This mindless agreement has murdered 1,600 Jews and shattered the lives of tens of thousands more. And there is no end in sight!
Leaving aside the complicity of Israel's ruling elites in the criminal consequences of Oslo, here I only want to expose the principal vice of these elites—for I am fed up with the obscurantism of "post-Zionism," which tells us nothing of the character of those elites.
Those who have foisted the policy of "land for peace" on the people of Israel are not mere ignoramuses. They are not simply mindless of Islamic history—a history punctuated by the plunder and destruction of so many Christian, Jewish, Zoroastrian, and Hindu communities and the slaughter of perhaps more than 200 million "infidels"!
They know that Israel is surrounded by a "culture of hate." Day after day, year after year, the people of this satanic culture have shed Jewish blood. Israel's ruling elites are not simply living in denial. They know what is being taught in Muslim schools and mosques, that a generation of Arab children has been trained to emulate suicide bombers. They know that the successors of the Nazis are dedicated to Israel's annihilation.
And yet, despite their country's awesome military power, Israel's ruling elites lack the courage—and therefore the wisdom—to do what the Arabs' genocidal intentions require them to do: conquer Israel's enemies. Pursue a policy of expansion, not contraction!!
Steeped in cowardice, Israel's ruling elites succumb to the absurdity of surrendering Jewish land to a gang of murderous scoundrels.
This cowardice applies not only to the parties of willful appeasement, whose Leader, who knows nothing of honor. It also applies to the parties of reluctant appeasement, to all parties in the Knesset—secular and religious—whose poltroons advocate "reciprocity" or territorial compromise, with or without a national referendum. They too lack honor.
We are dealing here with utterly flawed human beings, secular as well as religious. It's not their minds that have gone astray so much as their hearts. They are "men without chests."
Desperately needed, therefore, are men of valor and honor, above all, men who love the God of Israel and who therefore hate—as the psalmist hated—His enemies.
Only let such men unite on behalf of Israel's sacred cause and the future will be ours.
