דת ומדע דווקא מסתדרים לא רע בכלל, יצאה מעין סטיגמה שהמדע תמיד עומד בניגוד לדת.
חוץ ממספר נושאים כמו אבולוציה ודומיה השאר מחזקים את המצאותו של הקב"ה בכל דבר בבריאה.
ראשית כל, אני לא מבין איך השאלה רלוונטית לפורום, מפני שהיהדות היא לא דת. אנחנו עם, שחי בארץ מיוחדת, דובר שפה מיוחדת ודבק באמונה מיוחדת. הנצרות---זה דת. האיסלם---גם כן דת (מפגרת). אנחנו לא דת. (למרות שיש יהודים ששמים דגש על פולחנים ללא הבנה של הרעיון היהודי, מסירות נפש, קידוש השם, וכו', ובכך הופכים את היהדות לדת, לצערנו ולדאבוננו.)
שנית, בהנחה שהתכוונת לכתוב "יהדות" במקום דת, אני
לא מאמין שיש סתירות בין היהדות לבין המדע. המדע הוא למעשה מאגר מידע שנאסף על-ידי מחקר שמבוסס על השיטה המדעית, ובנוסף למידע הוא כולל גם תאוריות שמנסות להסביר ולבצע הכללות של המידע הנ"ל (ותאוריות אלו משתנות לעתים קרובות). למשל, השתנות הדרגתית של הקוד הגנטי של זנים מסוימים בצורה שמשפרת את הסתגלותם להשתנות הסביבה היא
עובדה. האבולוציה שטוענת שהשינויים הם מקריים היא
תאוריה (מוטעית, כמובן, שהרי אנו יודעים שהכל קורה בהשגחה עליונה).
שני כללים חשובים לשמירת שפיות והימנעות מסכזופרניה:
א. התורה היא
אמת.
ב. אם נראה לך שיש סתירה בין התורה לבין המדע, אז דע/י שהסתירה היא למראית-עין בלבד, ונובעת מטעות ב
תאוריה המדעית או חוסר הבנתך את הכתובים.
התורה והנבואות נמסרו לנו על-ידי יהודים צדיקים קדושים שהקב"ה בכבודו ובעצמו נגלה אליהם והראה להם את העתיד (על שתי אפשרויותיו---קידוש השם והשכר העצום שיביא, או רח"ל חילול השם והאסונות האיומים שיגרור בחובו). צדיקים אלו ראו בחזיונות את כל מה שאנחנו ודורות שעברו חווינו. אולם השפה העברית של תקופת המקרא לא כללה מלים כמו "המפץ הגדול" או "מטוס" או "פצצה גרעינית" או "אינתיפאדה", ולכן אותם נביאים השתמשו במלים אחרות כדי לתאר את המראות שהקב"ה הראה בפניהם. הם דיברו על "ויהי אור"; הם דיברו על בני ישראל שינשאו על כנפי נשרים חזרה אל א"י; הם דיברו על אש שתאכל את הגוים; הם דיברו על "והיו לשכים בעינכם ולצנינים בצידכם".
אך, כמובן, הסתירה (כביכול) העיקרית שמפריעה לרוב האנשים, היא בין המדע לבין סיפור הבריאה. ששת היממות בהן נברא העולם אינן נמדדות על-פי יממה של ימינו. הגיוני שפרק זמן מנקודת מבטו כביכול של בורא עולם שנמשך יום אחד, יראה לנו כפרק זמן שנמשך מליוני שנים. על פי תאוריית המפץ הגדול, שכוללת בתוכה את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, לא היה "לפני" לפני הבריאה. כלומר, כשנוצר היקום מיד עם ה"מפץ הגדול", התחיל גם הזמן. אכן, על פי תורת היחסות, המרחב והזמן אינם נפרדים: המרחב משפיע על הזמן, והזמן משפיע על המרחב. כשהמרחב "דחוס" יותר, הזמן מואץ יותר. עם תחילת הבריאה, היקום היה מאוד דחוס ולוהט, והזמן היה מאוד מואץ, עד כדי כך שתהליכים שנמשכים היום מליוני שנים ארכו שניות מיד לאחר ה"מפץ הגדול". עם הזמן, ככל שהיקום התפשט (וממשיך להתפשט), הזמן הואט. זה גם מסביר איך כל שלב בבריאה נמשך יום אחד, למרות שאנו יודעים שיצירת כוכבי הלכת ארכה מיליארדי שנים (שנות אדם), ואילו האדם הופיע רק לאחרונה (יחסית). אז איך זה ארך יום וזה ארך יום? התשובה---"יום" לפני מיליארדי שנים (שנות אדם) נמשך הרבה יותר זמן מאשר יממה של ימינו.
אבל, לעניות דעתי, הפן החשוב ביותר בתורה שנעדר לחלוטין מן המדע המודרני, הוא תיאור טבע האדם ונתינת "הוראות הפעלה" לאדם הפרטי והוראות כלליות יותר לעמים שלמים.
אמיתות כמו "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו", "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", "והיה אם שמע תשמעו ... ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ...", "השמרו לכם פן יפתה לבבכם ... ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה ...", "ונברכו בך כל משפחות האדמה". דברים מדהימים! המדע הוא פענוח של אך חלק קטן מרזי תורתנו הקדושה.
