ירושלים היא העיר הכי חשובה ליהדות מבחינת זיקה הסטורית לפחות, וקיום המצעד דוקא שם כמוהו כאישור היהדות להומוסקסואליות, זו המסקנה שלי. כאילו שהיהדות מקבלת את התופעה ולא מוקיעה אותה, כפי שעקרונותיה המקראיים דורשים. הסכם לסתירה זו ע"י אישור קיום המצעד רק מראה כמה התרחקה החברה מהיהדות ומהשם יתברך וכמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. אמנם גם ההומוסקסואלים הם בני אדם, והם בהחלט זקוקים לעזרה וראויים גם למידת רחמים (אני רואה בהם נפשות תועות מבולבלות), היא צריכה לבוא בצורת טיפול פסיכולוגי (שבאמת עוזר! אני בא מרקע פסיכולוגי, וטיפול בצורה אנליטית באמת עוזר (כמובן לא לכולם, אבל לאחוז ניכר).. הוא כולל הכרה בהומוסקסואליות וקבלה שלה בשלב ראשון, הגעה לשורשיה הטמונים בילדות ביחסי הילד עם אימו והשפעת אביו, ואז אחרי כל החפירה הזאת בעבר וההתעסקות בנושא חלק גדול מההומוסקסואלים זורקים את משיכתם לבני מינם והופכים לסטרייטים).