אצל שופן אני אוהב הכל. יותר קל לי לנגן את הנוקטורנות, מכיוון שכל השאר (במיוחד וואלסים ואקספרומפטו) דורשים ארבע זוגות ידיים וטכניקה לא מהעולם הזה. דרך אגב, אתה יודע ששופן היה אנטישמי. אבל מה לעשות, אז כולם היו אנטישמים... והמוזיקה שלו ממש מלאכית, במיוחד בביצוע של ארתור רובינשטיין.
באך... ככה ככה. כמובן שהוא מלחין מבריק, אבל אני אוהב את שופן. לשוברט היו גם מספר יצירות יפות מאוד. פרדריק דליוס גם לא רע. בכלל, כמעט לכל מלחין קלאסי היו מספר יצירות מבריקות שכל מי ששמע ומבין בזה התאהב מיד. אבל אצל שופן הכל גאוני ומדהים. ומה שעצוב זה שיותר ממחצית מיצירותיו הושמדו בשריפה שפרצה בביתו. איזו אבידה...
נוקטורנים! זהוּ! אותם שכחתי.. (איזו בושה..
) וגם אימפרומפטו. תודה!
נכון, אצל שופן הכל שופע וּמְלא-קסם, שזה פשוט תענוג עילאי להאזין וכמובן לנגן. כן, לצערי אני יודע ש(יש אומרים ש)הוא היה אנטישמי.
וגם על באך יש הטוענים זאת.. אבל אין ספק שהמוסיקה של שופן היא שמיימית וּגאונית באמת. שפת הרגש והרוחניות אצלו מתבטאת דרך המוסיקה בצוּרה האותנטית ביותר בשבילי.. ואני גם-
מאד אוהב את הביצועים של ארתור רובינשטיין. אחחח, מי יכול לעמוד לפני היופי והעושר האינסופיים של היצירות של שופן...
אתה בטוח ש"יותר ממחצית מיצירותיו הושמדו בשׂריפה שפרצה בביתוֹ"?? ואוּ! זה פרק שלא היכרתי בביוגרפיה שלו (איך יכול להיות שפיספסתי את זה עד עכשיו כל השנים באקדמיה.. שכּה אחייה
).. בכל אופן, אני בהלם. זו לא רק אבידה, זה אסון.
"יותר מִמחצית"?!? אוֹה!- ממש קשה להאמין, בִּלתי-נִתפס, בהתחשב בזה שהאדם הספיק לכתוב כל-כך הרבה יצירות גם כך בִּ-39 שנותיו..
טוב לדעת שיש כאן עוד מישהוּ שאוהב את המוסיקה של שופן כמוני.
אצלי בבית, על הפסנתר, ניצבוֹת שתי תמונות זו לצד זו: אחת של שופן,
והשנייה.. -
של גנדי ז"ל הי"ד.